בג"צ 1285/93

תקציר

משפחת שכטר רכשה חלקת אדמה ביהודה ושומרון בשנת 1937. לאחר מלחמת העצמאות השתלט האפוטרופוס הירדני לנכסי אויב על הקרקע והשכיר אותה לצדדים שלישיים. הקרקע נותרה רשומה על שמו של שכטר. לאחר מלחמת ששת הימים השתלט האפוטרופוס על הרכוש הממשלתי והנטוש על הקרקע. יורשי שכטר ביקשו לשחרר את הקרקע, אך בקשתם סורבה, מה שהוביל אותם להגיש ערר לוועדת הערר. הוועדה המליצה להחזיר את החלקה לבני הזוג שכטר, אך ראש המנהל האזרחי דחה זאת בנימוק של בעיות משפטיות ופוליטיות מורכבות. בני הזוג שכטר עתרו נגד החלטה זו, אך בית המשפט מצא כי החלטת המנהל האזרחי הופעלה כדין, וכי שיקולי הביטחון והסדר הציבורי באזור היו מוצדקים. הקרקע נחשבה לרכוש ממשלתי, וראש המנהל האזרחי לא היה חייב להחזירה, אם כי היה לו שיקול דעת לעשות כן. מאחר ששיקול הדעת הופעל בסבירות, העתירה נדחתה. השופט טל הוסיף כי מעמדם של המקרקעין כרכוש ממשלתי כמוהו כהפקעה, דבר העשוי לזכות את בני הזוג שכטר בפיצויים, אם כי הדבר לא נאמר במפורש בפסק הדין.