ת"א 68409-02-20

תקציר

פסק הדין דן בדחיית תביעה של יורשיו של המנוח מערוף אחמד מוחמד כנענא (התובעים) בנוגע לחלקת אדמה הרשומה על שם הנתבעת. התובעים טענו כי גילו לאחרונה שהחלקה רשומה על שם הנתבעת וביקשו לבטל את הרישום ולבסס את בעלותם. עם זאת, השופט פסק לטובת הנאשם. הנתבע הצליח לטעון כי תביעת התובעים התיישנה, שכן הקרקע נרשמה על שם הנתבע משנת 1967, הרבה מעבר למגבלת 25 השנים לתביעות מסוג זה. השופט דחה את טענות הנגד של התובעים, ובהן כי פסק הדין משנת 1961 יצר נאמנות קונסטרוקטיבית, וכי יש לחשב את תקופת ההתיישנות מהמועד שבו הפר הנתבע את חובת הנאמנות הנטענת. השופט דחה גם את הטענות לזיוף ומרמה, לא מצא ראיות להונאה או הסתרה, והדגיש כי הליכי הסדר מקרקעין הם פומביים. בנוסף, השופט סבר כי התביעה לפי סעיף 93 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין מיותרת, שכן תביעת התובעים כבר נדחתה מחמת התיישנות. לבסוף, התייחס השופט בקצרה לטענת השיהוי וקבע כי יש לבחון אותה רק לאחר שמיעת ראיות, אך היא מיותרת, שכן התביעה נדחתה בעילה של התיישנות. משכך, נדחתה תביעת התובעים, והם חויבו לשלם לנתבע הוצאות משפט בסך 8,000 ₪.