ב"ל 51349-05-23

תקציר

התובעת, שטענה כי נפגעה בתאונת עבודה, לא הביאה ראיות מספיקות לתמיכה בטענתה ולכן החליטה השופטת לדחות את התביעה. על פי החוק, תאונת עבודה מוגדרת כאירוע בלתי צפוי המתרחש במהלך שעות העבודה וכתוצאה ישירה של ביצוע העבודה. היסוד המהותי של הגדרה זו הוא התרחשות תאונה, אשר על התובע מוטל הנטל להוכיח. במקרה זה מצאה השופטת כי טענות התובע אינן עקביות ואינן קוהרנטיות וסותרות את עדויותיהם של עדים אחרים. ראשית, השופטת ציינה כי טענת התובע בדבר הפסקת חשמל אינה אמינה, שכן היא אינה נתמכת בעדויותיהם של איש התחזוקה והמאבטח, שגרסותיהם לאירועים סתרו את גרסת התובע. בנוסף, תיאורו של התובע את התקלה במעלית לא עלה בקנה אחד עם עדויותיהם של איש התחזוקה והשומר, אשר ציינו שניהם כי אירוע כזה אינו אפשרי. עוד ציינה השופטת כי המשך עבודתה של התובעת לאחר האירוע הנטען, כמו גם התנהגותה לאחריו, אינם תומכים בטענותיה לפגיעה חמורה. כמו כן, נמצאו סתירות ביחס לחלקי הגוף שנפגעו לכאורה בתאונה, שכן התובעת ציינה חלקים שונים בחשבונותיה השונים. טענת התובעת כי דיווחה לשומר ולאיש התחזוקה על האירוע הוכרה, אך השופטת ציינה כי לא סיפקה הסבר מניח את הדעת לכך שלא דיווחה על כך לממונה עליה בהקדם. בסיכומו של דבר, השופטת הגיעה למסקנה כי התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה ולכן התביעה נדחתה. ההחלטה התקבלה ללא הוצאות, בהתחשב באופי הליכי הביטוח הלאומי, ולתובע ניתנה זכות ערעור תוך 30 יום.