ת"ט 49402-03-21

תקציר

התובע והנתבע מצויים בסכסוך משפטי על סכום כסף המיוצג באמצעות המחאות, בסך 300,000 ₪, שניתנו על ידי הנתבע לתובע כשכר טרחת ייצוג בהליכים בבית המשפט. הנתבע טוען כי שכר הטרחה היה מופרז ומבקש לקזז את הסכום שהוא חייב לתובע, בעוד התובע טוען כי לנתבע אין הגנה תקפה מפני החוב. בית המשפט בוחן את טענות הנתבע ומוצא כי טענותיו בדבר תמחור יתר ואי תמורה חלקית חסרות שחר, שכן הסכם שכר הטרחה קובע בבירור את התנאים, לרבות סעיפים הקשורים לתרחישים שונים. עם זאת, במקרה של הסכם שכר טרחה אחד, בית המשפט מוצא כי טענת הנתבע לכישלון תמורה חלקי ובלתי מוגבל בזמן עשויה להוות הגנה, שכן הצדדים קשורים קשר הדוק לעסקה. בית המשפט מעניק לנתבע רשות להתגונן מפני התביעה, בתנאי שהנתבע יפקיד לקופת בית המשפט 80,000 ₪ בשני תשלומים. סכום זה מהווה חלק מהסכום הנתבע בסך 204,000 ₪, ובית המשפט מורה להעביר את הסכום להליך משפטי רגיל. פסק הדין מדגיש את נטל ההוכחה הנמוך יחסית הנדרש לנאשם כדי לקבל רשות להתגונן בבית המשפט ואת המדיניות השיפוטית המעדיפה גישה לצדק.