ב"ל 54660-06-22

תקציר

ניתוח משפטי: עקרונות ראיות מיקרוטראומה: - הפסיקה קובעת כי כדי לבסס טענת מיקרוטראומה יש לספק הוכחות לתנועות חוזרות, דומות או זהות הפועלות על חלק גוף מסוים לאורך תקופה משמעותית. אין צורך לבצע את התנועות ברציפות וללא הפרעה; פעולות מבודדות יכולות להספיק אם הן מייצגות את הפעילות החוזרת על עצמה המצטברת. - גורם קריטי הוא אופי התנועות: פעולות המתרחשות בסדר משתנה וכוללות תנועות מגוונות אינן מספיקות כדי להוות פעולות חוזרות ונשנות הנחוצות לזיהוי מיקרוטראומה. לדוגמה, פעילויות כמו טאטוא, הזזת מיטה וניקיון, המבוצעות לסירוגין ובמאמץ משתנה, אינן עומדות בקריטריונים לתנועות חוזרות. - ההבחנה בין פעילות חוזרת ומתמשכת לבין פעולות מפוזרות לאורך זמן היא בעלת חשיבות עליונה. הפסיקה מאשרת כי פעולות מפוזרות - כגון סחיטת סמרטוט מספר פעמים במשך מספר שעות - אינן מבססות מיקרוטראומה אם אין להן המשכיות. - קיים יוצא מן הכלל כאשר העבודה כוללת משימות שונות שניתן לבודד באופן אינדיבידואלי ולקשר באופן סביר לתנועות ספציפיות שחוזרות על עצמן המבוצעות באופן עקבי לאורך זמן, ובכך לספק את הבסיס העובדתי למיקרוטראומה. יישום למקרה הנוכחי: - הראיות מראות כי פעולותיו של התובע - ניקיון, הזזת מיטות, קשירת תיקים וגרירת עגלות - בוצעו במאמץ משתנה וברצף משתנה. פעילויות אלה היו מרווחות לאורך יום העבודה, עם מרווחים משמעותיים בין החזרות. - עדותו ופעילותו של התובע, לרבות ניקוי חדרים מרובים, כביסה והזזת חפצים כבדים, לא כללו תנועות חוזרות ונשנות מתמשכות, אלא פעולות ספורדיות שפוזרו לאורך היום. על פי הקביעה בעניין לוי, פעולות כמו סחיטת סמרטוט לסירוגין במשך שעות אינן מקימות מיקרוטראומה כאשר אינן מבוצעות באופן רציף. - טענת התובע כי משימות מסוימות (למשל, ריקון פחים, גרירת עגלה) תפסו משך כולל מוגדר (כשעתיים) סותרת את העדויות המצביעות על כך שפעולות אלה היו שזורות בטווח רחב יותר של פעילויות שונות, מה שמערער את הטיעון של דפוס מתמשך או חוזר על עצמו. חדשנות משפטית והשלכות: - הפסיקה מדגישה את חשיבות האופי האיכותי של התנועות לצד משך הזמן הכמותי. פסק הדין מדגיש כי לא רק תדירות, אלא דפוס התנועה והמשכיות התנועות קובעים את קיומה של מיקרוטראומה. - היבט חדשני בפסק דין זה הוא הפורמליזציה של ההבחנה בין פעילויות שחוזרות על עצמן הן באופיין והן בהמשכיותן, לבין פעילויות מגוונות בלבד, המבוצעות לסירוגין. זה משפר את הספציפיות של הקריטריונים בתביעות פגיעה תעסוקתית, מה שהופך אותו למחמיר יותר ומבוסס ראיות. - ההכרה בכך שעבודה מורכבת הכוללת משימות מרובות ומגוונות אינה מתאימה אוטומטית למחלת מקצוע מבוססת מיקרוטראומה מדגישה גישה זהירה, מונעת הרחבת יתר של הגנות ומבטיחה שהטענות מוכחות בראיות קונקרטיות וחוזרות על עצמן. מסקנה משפטית: - מאחר והפעולות המבוצעות על ידי התובע נעדרות את הרציפות והאחידות הנדרשות האופייניות לתנועות חוזרות הגורמות למיקרוטראומה, התביעה בגין מחלת מקצוע או פגיעה בעבודה המבוססת על תיאוריית המיקרוטראומה אינה עומדת באמות המידה המשפטיות שנקבעו בתקדימים. - לפיכך, התביעה נדחית בשל היעדר תשתית עובדתית מספקת לקביעת יחסי סיבה ותוצאה במסגרת המיקרוטראומה, תוך הקפדה על העקרונות המשפטיים שאושרו מחדש בפסקי דין קודמים. בעיקרו של דבר, הפסיקה חוזרת ומדגישה כי משימות ספורדיות ומגוונות במהלך יום העבודה אינן עומדות בקריטריונים לתביעות מיקרוטראומה, ובכך מחזקת את הצורך בתנועות קונקרטיות, חוזרות ונשנות כדי לבסס תביעות נזקי עבודה על פי תיאוריה משפטית זו.