בש"פ 3805/21

תקציר

הגישה האבחנתית לעבירות סמים הקשורות לקנאביס מחייבת שחרור הנאשם אלא אם קיימות נסיבות חריגות. במקרה דנן, השופט מקבל את ערעורו של המערער להשתחרר ממעצר. השופט מציין כי ההבדלים בין הגישה האבחונית לגישה האחידה אינם מוחלטים ומובילים לא פעם למסקנות דומות. שתיהן מחייבות בחינת נסיבות כגון עברו הפלילי של הנאשם, חלקו בעבירה והמלצת שירות המבחן. במקרה דנן, המערער הוא איש משפחה ללא עבר פלילי שאינו מעורב עמוקות בסחר בסמים. שירות המבחן ממליץ על חלופת מעצר, הכוללת פיקוח אלקטרוני והשתתפות בתוכנית טיפולית. השופט מורה על תסקיר על היתכנות הפיקוח האלקטרוני, ובמידת הצורך ישוחרר המערער בתנאים אלה. עוד מציינת השופטת כי המשיב לא טען להתמכרותו הנטענת של המערער להימורים, שהועלתה לראשונה על ידי בית משפט קמא, ועל כן אין ליתן לה משקל רב. גם העומס הכלכלי הקשור לכאורה לעבירה נשקל על ידי שירות המבחן בהערכתם. השופט מגיע למסקנה כי יש להעביר את המערער למקום מעצר בפיקוח אלקטרוני ומורה על הגשת דו"ח היתכנות עד למועד מסוים, תוך השארת המערער במעצר עד אז.