ע"פ 27/56

תקציר

התיק העומד בפני בית המשפט הוא ערעור פלילי שהגיש עמרם צולברג על הרשעתו בגניבה לפי סעיף 270 לפקודת חוק העונשין, 1936, שבגינו הוטל עליו קנס של 250 לירות או חודשיים מאסר. צולברג היה קצין שני על ספינה ישראלית, והואשם בגניבת מכונת כתיבה שהייתה שייכת לנוסע. במהלך נסיעה דיווח צולברג לקצין הראשון על מזוודות וארגזים שבורים במחסן האונייה. הקצין הראשון הורה לצולברג להחזיר את הפריטים הגנובים למקומם הראוי, ואם הדבר נכשל, להביאם למשרד האונייה, וכך קרה למכונת הכתיבה. צולברג ניגש אז לקצין השני החדש, עמוס הכט, ואמר לו שמצא את מכונת הכתיבה והיא שלו. לאחר מכן דנו צולברג והכט בהוצאת מכונת הכתיבה מהאונייה מבלי לעבור דרך המכס, אך תוכנית זו מעולם לא יצאה אל הפועל. השאלה המרכזית היא האם התנהלותו של צולברג מהווה גניבה או ניסיון לגנוב. בית המשפט קובע כי צולברג לא גנב את מכונת הכתיבה ולא ניסה לעשות כן. הוא רק תכנן לגנוב אותו במועד מאוחר יותר, ולכן מעשיו אינם עולים כדי עבירה פלילית. למרות שהשחיתות המוסרית שלו כבדה, לבית המשפט אין ברירה אלא לזכות אותו מכל אשמה.