בש"פ 6051/00
החלטה עליון
תקציר
פסק הדין המדובר קשור למקרה של עבירות מין חמורות שביצע לכאורה המערער - ששימש כיו"ר ועד בית הכנסת "מגן אברהם" ולימד ילדים - בסטודנטית צעירה שניקתה את בית הכנסת. המעשים המיוחסים למערער כוללים חיבוק, נשיקות ונגיעות באיברים אינטימיים, וכן אונס, מעשי סדום ואיומים. נגד המערער הוגש כתב אישום והוא מתבקש להיעצר על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בעילה של ראיות לכאורה וחשש למסוכנותו ולשיבוש הליכי משפט. רציונל המסוכנות התבסס על עבירות המין הנטענות של המערער ועל הסיכון לפגיעה נפשית במתלוננת אם תשוחרר. המערער ערער על החלטה זו, בטענה כי עניינה של התביעה הסתיים ואין עוד חשש לשיבוש הליכי משפט. בנוסף, ניתן לטפל בכל חשש לשלומו של המתלונן באמצעות חלופות מעצר, כגון מעצר בית. עם זאת, בא כוח המשיב טען מנגד כי הסיכונים - לרבות פגיעה נפשית במתלונן - נותרו בעינם, במיוחד בקהילה מלוכדת שבה המערער מחזיק בעמדת סמכות כלפי המתלונן. כבוד השופט ז' הרטל דחה את הערעור והסכים עם טענות המשיב. השופט הרטל הדגיש כי בעוד שהסיכון לשיבוש עשוי היה להצטמצם, הסכנה למתלונן לא פחתה. הרטל הוסיף וקבע כי חומרת העבירות הנטענות, יחד עם דינמיקת הכוחות בין המערער למתלונן, הביאו לכך שאין מדובר במקרה שבו חלופות מעצר יכולות למתן במידה מספקת את הסכנות. משכך, צו המעצר המקורי עמד בעינו.
בש"פ 6051/00 אילן מור-חי נ' מדינת ישראל, עליון (7.9.2000)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.