בש"פ 1659/11

תקציר

פסק הדין, שניתן ב-1 במרץ 2011, מכיר בכך שאינו מביע דעה על זכות הערעור לבית המשפט העליון. הבחנה זו בולטת, בשונה מזכות הערעור הקבועה בחוק סדר הדין הפלילי משנת 1984, המאפשר ערעור ישירות לבית המשפט העליון במקרים פליליים מסוימים. באופן ספציפי, פסק הדין קובע כי אין לפרש או להסיק כי הוא מעניק זכות ערעור לבית המשפט העליון. זוהי הבהרה קריטית, שכן משתמע ממנה כי המקרה הנוכחי אינו נופל בגדר המקרים המצדיקים פנייה ישירה לבית המשפט העליון במדינה, כפי שנקבע בחוק סדר הדין הפלילי. השופטים מציינים כי פסיקתם מוגבלת לעובדות ולנסיבות המקרה הנוכחי ואין ליישמה או לפרשה כעיקרון כללי. פסק דין זה, אף שאינו מהווה תקדים למקרים אחרים, הוא הכרעה ברורה ותמציתית המבוססת על הראיות שהוצגו במקרה זה.