דב"ע לד/17 - 3

תקציר

במקרה של רפאל אברג'ל וקורט אנסבך, בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב התייחס לטענות הנוגעות לפיצויי פיטורים, פדיון חופשות והטבות תעסוקה אחרות בעקבות פיטוריו של אברג'יל. אברג'יל, שעבד בבית הדפוס של אנסבך בין השנים 1966 ל-1971, פוטר זמן קצר לאחר שאנסבך חתם על הסכם קיבוצי שיכול היה להשפיע על תנאי העסקתו. בית הדין קבע כי ההסכם הקיבוצי המיוחד, שנכנס לתוקף לפני פיטוריו של אברג'יל, מזכה אותו בפיצויי פיטורים של חודש אחד בשנה על פי אותו הסכם, במקום שבועיים בשנה שחושבו בתחילה. למרות שההסכם הקיבוצי קבע הטבות כגון משכורת 13, הטבות אלה לא חלו שכן העסקתו של אברג'יל הסתיימה יום לאחר חתימת ההסכם. עוד קבע בית הדין כי על אנסבך, כמעסיק, מוטל הנטל להוכיח כי אברג'ל קיבל את החופשה הזכאית לו, דבר שלא עשה, המצדיק פיצוי בגין ימי חופשה. תביעתו של אברג'ל להודעה מוקדמת הביאה לפסיקה התואמת את בקשתו להודעה מוקדמת של חצי חודש במקום חודש מלא בהתאם להסכם הקיבוצי. למרות שתביעות נוספות בנוגע לקצבאות שונות נדחו מחוסר ראיות, בית המשפט תיקן את פיצויי הפיטורים, ההודעה המוקדמת ופיצויי החופשה, ופסק לאברג'יל סך של 6,045 לירות ישראליות עם ריבית מיום תביעתו. בית המשפט גם הורה לאנסבך לכסות את הוצאות הערעור של אברג'יל.