ת"א 28023-06-10

תקציר

עזבונו ואלמנתו של המטופל המנוח, ל.ג., הגישו תביעה נגד המרכז הרפואי שיבא, ענבל חברה לביטוח בע"מ ומשרד הבריאות, בטענה לרשלנות רפואית. החולה עבר שתי קולונוסקופיות שלא צלחו עקב חסימה במעי. לאחר מכן הוא עבר קולונוסקופיה וירטואלית, הליך חדש יחסית באותה תקופה, הכולל ניפוח המעי הגס באוויר וצילום תמונות. התובעים טענו כי הקולונוסקופיה הווירטואלית גרמה לניקוב המעי וכי ההחלטה לבצע את ההליך הייתה רשלנית, בהתחשב בגיל המטופל ובהיסטוריה הרפואית הקודמת שלו. עוד טענו כי הנקב הוביל לצורך בניתוח חירום, כולל הסרת חלק מהמעי הגס והתקנת סטומה, שפגעה משמעותית באיכות החיים של המטופל. הנתבעים הכחישו את הטענות והציגו חוות דעת מומחים התומכות בטענתם. בית המשפט בחן את העובדות ושמע עדויות מומחים. נמצא כי ההחלטה לבצע את הקולונוסקופיה הווירטואלית הייתה סבירה והכרחית לצורך הערכת מצבו הרפואי של המטופל במדויק. בית המשפט קיבל את חוות דעתם של מומחי הנתבעים כי ההליך בוצע כראוי, בהתאם לנוהג המקובל באותה עת, ולא היה רשלני. בית המשפט קיבל גם את הסברי המומחים מטעם הנתבעים כי ניקוב המעי נבע מהיחלשות דופן המעי של המטופלת עקב הליכים קודמים ולא נגרם כתוצאה מרשלנות במהלך הקולונוסקופיה הווירטואלית. כמו כן, בית המשפט מצא כי הצורך בניתוח ובהתקנת הסטומה לא נבע רק מניקוב המעי אלא גם הושפע ממצבו הרפואי הקריטי של המטופל. גם טענת התובעים בדבר היעדר הסכמה מדעת נדחתה, שכן בית המשפט מצא כי ניתנו הסברים מספקים, והמטופל ובנו היו מודעים לצורך בהליך. בסופו של דבר, דחה בית המשפט את טענות התובעים, ולא מצא כל ראיה לרשלנות מצד הנתבעים. התובעים חויבו לשלם לנתבעים שכר טרחת עורך דין והוצאות בסך 40,000 ₪.