תאד"מ 63296-06-23

תקציר

**ניתוח משפטי של פסק דין בתא"מ 63296-06-23 ארביב נ' פאר הקסגן בע"מ** **מבוא** פסק הדין עוסק בתביעה שטרית, במסגרתה התובע, אייל ארביב, עותר לגביית שני שיקים על סך 12,550 ₪ כל אחד, שנמסרו לו על ידי הנתבעת, פאר הקסגן בע"מ, בגין עבודות התקנת מעקה נירוסטה. הנתבעת התנגדה לביצוע השטרות בטענת ביטול עסקת היסוד עקב כישלון תמורה מלא. התיק נדון בסדר דין מהיר, ומכאן ניכר כי בית המשפט שאף להכרעה מהירה ויעילה. **עסקת היסוד והתפתחותה** 1. **ההסכם הראשוני:** התובע, מסגר, התקשר עם הנתבעת, בעלת מתחמי אירוח, בהסכם להתקנת מעקה נירוסטה בסך 35,100 ₪. שולמה מקדמה בסך 10,000 ₪, והיתרה אמורה הייתה להיות משולמת בשני שיקים דחויים, מושא התביעה. 2. **ביצוע העבודה:** המעקה הותקן ביום 18.2.2022. 3. **מסירת השיקים:** לאחר התקנת המעקה, ובשל שביעות רצונו לכאורה של נציג הנתבעת (בני חורי) מהעבודה, נמסרו לו השיקים. 4. **ההתנגדות לביצוע שטר:** הנתבעת הגישה התנגדות לביצוע השטרות, דבר שהוביל להעברת התיק לדיון מהיר. **טענות הצדדים** * **התובע:** טוען כי המעקה סופק לשביעות רצון הנתבעת, השיקים נמסרו ללא תנאי, וכל טענות הנתבעת לליקויים נועדו להצדקת אי תשלום. לטענתו, המעקה עדיין בשימוש, וחוות דעת מטעמו קובעת את תקינותו. הוא אף מבקש לפסול את חוות דעת הנתבעת עקב אי התייצבות המומחית לחקירה. * **הנתבעת:** טוענת כי השיקים נמסרו על תנאי, עסקה היסוד בוטלה עקב כישלון תמורה מלא (עקב ליקויים חמורים המסכנים חיים), וכי סוכם לבטל את יתרת התמורה. היא הציגה חוות דעת מטעמה הקובעת כי המעקה אינו תקני ועלות התיקון עולה על סכום השיקים, וכן טענה לנזקים נוספים המאפשרים קיזוז. **ניתוח משפטי והכרעת בית המשפט** 1. **נטל ההוכחה בתביעה שטרית:** בית המשפט פותח בקביעה כי בתביעה שטרית, נטל ההוכחה מוטל על הנתבע, שכן השטר יוצר חזקה לטובת אוחז כשורה. במקרה של "צדדים קרובים" לשטר (כפי שרלוונטי כאן, שכן התובע הוא המוטב הישיר של עסקת היסוד), דינו של השטר כדין חוזה. 2. **סוג השיק – שיק לביטחון או שיק רגיל:** * **טענת הנתבעת:** השיקים ניתנו על תנאי. * **קביעת בית המשפט:** טענה זו נזנחה בסיכומי הנתבעת. גם לגוף העניין, בית המשפט דוחה את הטענה. * **היעדר ציון מפורש:** לא נרשם על השיקים כל ציון המעיד על היותם "לביטחון", "לפיקדון" וכדומה. * **היגיון מסחרי:** משיכת שני שיקים דחויים ל"פיקדון" או "ביטחון" פחות סבירה ממשיכת שיק אחד. * **התכתבות בזמן אמת:** התכתובות בין הצדדים (מיום 18.2.2022 ו-1.3.2022) מצביעות על כך שהשיקים נמשכו תמורת העבודה, וכי הנתבעת התקשתה לבצע העברה בנקאית וביקשה לשלם בשיקים דחויים, ללא כל תנאי. * **פסיקה רלוונטית:** התייחסות להלכה כי על החייב השטרי להוכיח הן מסירה על תנאי והן אי קיום התנאי. 3. **טענת כישלון התמורה:** * **טענת הנתבעת:** ליקויים חמורים, סכנת חיים, עלות תיקון גבוהה. * **קביעת בית המשפט:** בית המשפט דוחה את הטענה לכישלון תמורה מלא או חלקי קצוב. * **פסילת חוות דעת הנתבעת:** בהתאם לתקנה 87(ח) לתקנות סדר הדין האזרחי, חובה על בעל דין המגיש חוות דעת של מומחה משלו לדאוג להתייצבותו לחקירה. היעדר התייצבות המומחית מטעם הנתבעת, מחייב הוצאת חוות דעתה מתיק בית המשפט (תקנה 93(ב)). לכן, אין להידרש להערכות העלות בחוות הדעת. * **אי הוכחת התיקונים:** * **עדות בני חורי:** אף כי העיד על ביצוע תיקונים, לא הוצגה כל ראיה קונקרטית לכך. * **הקבלה מ"בריכות שחיה זאכי":** קבלה זו נפסלת עקב אי התייצבות בעל המקצוע לחקירה, היותה כוללת עבודות שאינן קשורות למעקה (גשר, מדרגות), וחוסר בהירות ביחס למקום ביצוע העבודות (מתחם אחר של הנתבעת). כמו כן, הקבלה מתייחסת לעבודות שבוצעו לכאורה שנה וארבעה חודשים לפני חוות דעת המומחית, דבר המעלה תמיהה. * **האדניות:** מיקום האדניות לא הוכח כנועד לבטיחות המעקה, שכן הצעת מחיר עבורן ניתנה עוד לפני ההתקנה, ויתכן ששימשו לצרכי נוי. * **הודאת התובע (הקלטה):** בית המשפט מנתח את הודעת התובע, שהובעה "בלהט הרגע" (עידנא דריתחא), ואינה מבטאת ויתור מוחלט על התמורה. התובע הסביר כי ההודעה נאמרה לאחר שהוציאו אותו "מהכלים" באמצעות התכתבויות, והדגיש כי הוא מוכן לתקן ולשפר את העבודה, גם אם לטענתו הברגים תקינים. * **חוות דעת מומחה התובע:** חוות דעת הנדסאי אודי הרשטיק, אשר קבעה כי המעקה תקני, יציב, והעמודים והברגים עומדים בתקנים, לא נסתרה באופן משכנע. טענות הנתבעת לגבי מקצועיות המומחה (היותו הנדסאי ולא מהנדס) נדחות, שכן הנטל להוכיח את אי-תקינות המעקה מוטל עליה. יתר על כן, גם מומחית הנתבעת הינה הנדסאית. * **כישלון תמורה חלקי:** לכל היותר, הוכח כישלון תמורה חלקי בלתי קצוב, שכן הנתבעת לא הוכיחה את עלות התיקונים הנטענים. ההתייחסות לפסיקה בנוגע לקיזוז בגין כישלון תמורה חלקי (ע"א 35245-03-16) מדגישה כי הנתבע צריך להראות טעם מבורר ולהוכיח את שוויו של כישלון התמורה. 4. **טענת ביטול ההסכם:** * **טענת הנתבעת:** ההסכם בוטל באמצעות הודעת התובע המוקלטת, בה הציע להחזיר את השיקים. * **קביעת בית המשפט:** בית המשפט דוחה טענה זו. * **"להט הרגע":** כפי שצוין לעיל, ההודעה נאמרה "בעידנא דריתחא" ולא שיקפה כוונה אמיתית ומוחלטת לביטול החוזה וויתור על התמורה. * **התנהגות הצדדים לאחר מכן:** התכתבויות מאוחרות יותר (למשל, הודעת התובע מיום 10.3.2022) מראות כי הצדדים המשיכו לנהל משא ומתן, והתובע אף חזר בו מהצעה לוותר על השיקים, והסכים לתקן את המעקה אם השיקים יכובדו. * **היעדר פעולה מעשית:** הנתבעת לא הציגה כל פניה בכתב או אחרת להשבת השיקים, דבר המעיד על כך שהיא עצמה לא ראתה בהודעה זו ביטול מוחלט. * **הלכה פסיקתית:** ביטול הסכם שנעשה ב"להט הרגע", ללא התנהגות הצדדים התואמת, אינו מחייב. **החלטות נוספות** * **הוצאות משפט:** הנתבעת חויבה בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך כולל של 11,000 ₪. **סיכום ומסקנות** בית המשפט קיבל את תביעת התובע, דחה את התנגדות הנתבעת, והורה על השבת ההליך לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. **עקרונות משפטיים וחידושים (כפי שעולים מהפסק דין):** 1. **נטל ההוכחה בתביעה שטרית:** הפסיקה ממשיכה להדגיש את החזקה החוקית לטובת אוחז שטר כשורה, ואת נטל ההוכחה המוטל על הנתבע להוכיח טענות הגנה. 2. **"צדדים קרובים" לשטר:** הפסיקה ממשיכה לאבחן את דינו של שטר הנמסר בין צדדים קרובים כדינו של חוזה, מה שמאפשר להעלות טענות חוזיות כנגד ביצוע השטר. 3. **הבחנה בין שיק על תנאי לשיק רגיל:** בית המשפט מחדד את הדרישות להוכחת טענת מסירה על תנאי, תוך התבססות על אומד דעת הצדדים, התכתבויות, והיעדר ציון מפורש על השטר. 4. **חשיבות התייצבות מומחה לחקירה:** הפסיקה מדגישה את המחויבות המשפטית של צד המגיש חוות דעת מומחה להתייצבותו לחקירה, ואת ההשלכות הדיוניות (הוצאת חוות הדעת) של אי-קיום חובה זו. 5. **"עידנא דריתחא" בדיני חוזים:** בית המשפט מיישם את הלכת "להט הרגע", ומדגיש כי הודעות ביטול או ויתור שנאמרו באמוציות גבוהות, ללא גיבוי בהתנהגות עקבית לאחר מכן, אינן בהכרח מחייבות. 6. **הוכחת כישלון תמורה:** הדרישה להוכחת כישלון תמורה (מלא או חלקי) עדיין נשענת על ראיות קונקרטיות, לרבות הערכות כספיות מבוססות. במקרה זה, הוכחת עלות התיקונים הנטענת כשלה. 7. **ההבדל בין כישלון תמורה מלא/חלקי קצוב לבלתי קצוב:** בית המשפט מבהיר כי כישלון תמורה חלקי בלתי קצוב (שבו לא ניתן להוכיח את סכום הפגם) אינו מהווה הגנה מלאה בתביעה שטרית, אך פותח פתח לתביעה נפרדת על בסיס עסקת היסוד. בסופו של דבר, הפסק דין מחזק את מעמדו של השטר כאמצעי תשלום ומבטא את האופי הדיוני והראייתי הנדרש להוכחת טענות הגנה בתביעות שטריות.