ת"פ 5287-01-13

תקציר

לאחר הסדר טיעון הורשעו שני נאשמים בעבירות אלימות כלפי אדם שבא למכור סחורה לנאשם 1. נאשם 1 היכה את המתלונן באגרופים בגבו ובראשו, ואילו נאשם 2, אביו של נאשם 1, היכה את המתלונן במוט ברזל וגרם לו לחבלות שהצריכו אשפוז. המתלונן והנאשמים הגיעו להסכם סולחה, שכלל תשלום במזומן בסך 35,000 ₪, והמתלונן ביקש מבית המשפט לסלוח לנאשמים. בהתחשב בהסדר הטיעון, בחרטת הנאשמים, בהסכם סולחה ובנסיבותיהם האישיות החיוביות – לרבות היעדר עבר פלילי – גזר השופט על כל אחד מהנאשמים שישה חודשי עבודות שירות ו-12 חודשי מאסר על תנאי. גזר הדין כלל גם שישה חודשי מאסר על תנאי נוספים, שיופעלו רק אם הנאשמים יבצעו עבירות אלימות נוספות. השופט הדגיש כי המסר במקרים של אלימות צריך להיות כי מאסר הוא הנורמה, אך החריג במקרה זה בשל הנסיבות החריגות. השופט ציין גם את חשיבות כיבוד הסכמי הסולחה המסורתיים במגזר הערבי ואת הפוטנציאל שלהם להרגיע את הרוחות ולנרמל את היחסים בין הפוגעים לקורבנות. גזר הדין ניתן בנוכחות הנאשמים ובאי כוחם, ונמסר להם על זכותם לערער לבית המשפט העליון בתוך 45 יום.