ע"א 456/70

תקציר

פסק הדין הנדון עוסק בסכסוך שיפוטי בין בית המשפט המחוזי לבין בית הדין הרבני בישראל בנוגע לתביעה שהגישה אישה נגד בעלה למזונות. הבעל הגיש בעבר תביעת גירושין ותבע את אשתו בבית הדין הרבני בגין המרדה, ואילו האישה תבעה מזונות בבית המשפט המחוזי. במהלך הליך הערעור בתביעת המזונות נפטרה האישה, אך בית המשפט העליון עדיין פסק בעניין. פסק דינו של השופט קיסטר קבע כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי לטובת האישה צריך לעמוד, שכן בצדק נקבע כי לבית המשפט המחוזי סמכות לדון בתביעת המזונות, וכי סכום המזונות שנפסק הוא סביר. כמו כן, תשלומי מזונות לאישה נקבעים על פי אמצעיו של הבעל ולא על פי נכסיה או הכנסתה של האישה, למעט הכנסות מעבודתה שלה. עוד נקבע בפסק הדין כי לו היה בית המשפט העליון מקבל את ערעורו של הבעל, התיק היה מועבר לבית הדין הרבני, אך מאחר שהאישה נפטרה לא ניתן עוד לבצע העברה. עוד צוין בפסק הדין כי הוצאותיו של הבעל, לרבות הוצאות עבור בנו ותיקוני רכב, עשויות להפחית את יכולתו לשלם מזונות, ושיקוליו של בית המשפט המחוזי הביאו זאת בחשבון כראוי. בסופו של דבר, הן הערעור והן הערעור שכנגד נדחו, וכל צד חויב בהוצאות המשפט שלו. הנשיא אגרנט והשופט כהן הסכימו עם פסק דינו של השופט קיסטר.