תע"א 2918/08

תקציר

המקרה עסק בטייסים ותיקים שהועסקו באל על והמשיכו לעבוד מעבר לגיל 65, מגבלת הגיל לטייסים מסחריים. הטייסים ביקשו פסקי דין הצהרתיים נגד אל על וההסתדרות, ארגון העובדים היציג, על כך שלא שובצו בתפקידי אימון או בוחן. התובעים טענו כי אל על הפלתה אותם שלא כדין על מחמת גילם, ואילצה אותם לפרוש מוקדם או לעבוד בתנאים ירודים. עם זאת, בית המשפט דחה את הטענה וקבע כי אל על פעלה כדין. היא ניסתה לתקן את החוק או למצוא פתרונות במסגרת החוקית להעסקת הטייסים, אך נתקלה באתגרים מקצועיים ומבצעיים. בית המשפט קבע כי החלטת אל על להציב את הטייסים כטייסי משנה ולא כמאמנים או בוחנים הייתה סבירה, בהתחשב באילוצי החברה. בנוסף, דחה בית המשפט את התביעה נגד ההסתדרות וקבע כי היא מייצגת את כלל הטייסים ופועלת לטובת כלל אוכלוסיית הטייסים. התובעים לא היו זכאים להצביע או להיבחר בתקופת הביניים שלהם כעובדי קרקע, אך הדבר לא הצביע על היעדר ייצוג. פסק הדין חייב את התובעים לשלם לכל נתבע 25,000 ₪ בתוספת מע"מ הוצאות משפט. נציג ציבור הגיע למסקנה כי המקרה מעלה סוגיות חשובות של שוויון בעבודה ואפליה על רקע גיל, אך בסופו של דבר הסכים עם הפיטורים והדגיש כי יש לשקול היטב את זכויותיהם של עובדים מבוגרים.