ע"א 3019/08

תקציר

המשיב, בעליו של מבנה בן ארבע קומות בעיר העתיקה בירושלים, הגיש לבית המשפט לשכירות בקשה לקביעת דמי שכירות של שש יחידות דיור בהן מתגורר המערער, דייר מוגן. הבקשה נענתה בחלקה, מה שהוביל את המערערת לערער על ההחלטה בעניין שתי דירות מגורים המסומנות C ו-E, ומרפאה. עיקר הטענות התמקדו בהסכמים קודמים שנערכו בין המשיב לבין בעלה המנוח של המערערת, לפיהם נקבעו סכומי דמי השכירות. עם זאת, מאחר שהסכמים אלה הוגבלו לשנה אחת, מצא בית המשפט כי זכותה של המשיבה לבקש קביעת דמי שכירות בפני בית הדין לשכירות, במיוחד לאור שינויי הנסיבות, כגון חלוף הזמן והוצאת המרפאה מהמבנה. בית המשפט פסק גם לטובת המשיב ביחס לתביעה לדמי שכירות נוספים בגין שכירות משנה, שכן המשיב לא ויתר על זכותו לתשלום נוסף זה. כמו כן, אישר בית המשפט את החלטת בית הדין לשכירות בעניין גובה דמי השכירות עבור הקליניקה, בהתבסס על הערכת המומחה והידע המיוחד של שופטי בית הדין לשכירות. המערערת חויבה לשלם למשיבים את הוצאותיהם בסך 10,000 ₪, כאשר יתרת פיקדונם תוחזר להם.