עמ"ת 37285-12-23

תקציר

המדינה ערערה על החלטת בית משפט השלום בפתח תקווה לשחרר למעצר בית את המשיב, העומד בפני אישומים פליליים רבים, בהם פריצה לבניין מגורים, גניבה והפרת הוראת חוק. בערעור נטען כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שלא עצר את המשיב בשל אופי עבירותיו, מסוכנותו לציבור והפרתו את תנאי השחרור הקודמים שהורה בית המשפט. בא כוח המשיב הגן על החלטת הערכאה הנמוכה יותר, והדגיש כי העבירות אינן חמורות וכי בכוונת המשיב לשתף פעולה עם ההליך המשפטי. עם זאת, שופט הערעור הסכים עם טענות המדינה, וקבע כי החלטת הערכאה הנמוכה יותר לא הייתה מוצדקת דיה ולא שקלה את חומרת העבירות או את חוסר המהימנות של המשיב. נקבע כי מעשיו של המשיב, לרבות פריצה לבית וגניבת חפצים בעלי ערך משמעותי, יחד עם הרשעתו הקודמת בעבירה דומה, מעידים על סיכון פוטנציאלי לאלימות וחוסר כבוד למערכת המשפט. זאת ועוד, הסתמכותה של הערכאה הנמוכה יותר על מערכת פיקוח שנמצאה בעבר בלתי מספקת, לצד בריחת שותפו של המשיב, שקלה לטובת מעצרו. משכך, התקבל הערעור, והמשיב הורה על מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.