ת"א 13735-05-18

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות המשפטיים ובחידושים הנבחנים בה: **1. עניינה של התביעה והמסגרת החוקית:** התביעה עוסקת במפגע סביבתי הנגרם כתוצאה מקרינה בלתי מייננת, שמקורה בשנאי ובכבלי חשמל. טענת התובע היא כי מדובר במפגע סביבתי, והוא מבקש צווי עשה להסרת מקור הקרינה. הבסיס החוקי לתביעה הוא: * **חוק הקרינה הבלתי מייננת, תשס"ו-2006:** חוק זה מגדיר את תחום הקרינה הבלתי מייננת ומסדיר את הטיפול בה. * **חוק מניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), תשנ"ב-1992:** חוק זה מאפשר הגשת תביעות אזרחיות להסרת מפגעים סביבתיים. **2. מינוי מומחה מטעם בית המשפט – עיקרון וסמכות:** * **סמכות בית המשפט:** סעיף 130(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, מקנה לבית המשפט סמכות למנות מומחה מטעמו לצורך בירור עניינים שבמחלוקת, לאחר שניתנה לבעלי הדין הזדמנות להשמיע את טענותיהם. * **מעמדו של מומחה בית המשפט:** מומחה בית המשפט נחשב ל"זרועו הארוכה של בית המשפט", ומוטלת עליו החובה לפעול באובייקטיביות, ללא משוא פנים, תוך הקפדה על מראית עין של התנהלות תקינה. קיימת חזקה כי הוא יפעל במקצועיות ובנאמנות. * **הצדקה למינוי מומחה:** במקרה זה, בית המשפט מצא כי המחלוקת באשר למידת הקרינה ולהיותה מפגע סביבתי מחייבת מינוי מומחה חיצוני. **3. עילת הפסילה של מומחה – קשיים ושיקולים:** * **ביטול מינוי – נסיבות חריגות:** בית המשפט מדגיש כי ביטול מינוי של מומחה מטעם בית המשפט נעשה רק בנסיבות חריגות, כאשר נתגלו פגמים חמורים בשיקול דעתו, במהימנותו, או כאשר הימנעות מפסילה תגרום לעיוות דין. * **זיקה מהותית לצד שכנגד:** עילת פסילה מהותית היא קיום זיקה משמעותית בין המומחה לבין אחד הצדדים, המתפרשת על פני תקופת זמן משמעותית, אשר מעוררת חשש ממשי לפגיעה בזכויות הצד השני. * **פגיעה בשם טוב:** בית המשפט מודע לכך שביטול מינוי של מומחה עלול לפגוע בשמו הטוב, ולכן יבוטל מינוי רק כאשר קיימת עילת פסילה מוצדקת. * **סעיף 126 לתקנות סדר הדין האזרחי:** סעיף זה קובע איסור על מינוי מומחה מטעם בית המשפט אם הוא ייעץ או הביע דעתו לאחד הצדדים בעניין הנדון בתביעה. **4. הטענות בבקשה והכרעת בית המשפט:** * **הטענה העיקרית:** התובע ביקש לשקול מחדש את מינויו של ד"ר הראובני, כיוון שהיה חבר בוועדת מומחים בשנת 2005 (וועדת המומחים לעניין שדות מגנטיים מרשת החשמל), אשר המלצותיה (למשל, שמירה על מרחק של שלושה מטרים משנאי) שימשו בסיס להגנת המשיבות. קיים חשש כי ד"ר הראובני "יכבול בממצאי חוות הדעת של הוועדה". * **עמדת חברת החשמל:** טענה כי סעיף 26(ב) לחוק הקרינה הבלתי מייננת מאמץ את המלצות ועדת המומחים, וכי חברותו של ד"ר הראובני בוועדה מהווה יתרון. חברת החשמל טוענת כי אין לייחס משוא פנים לחברי הוועדה. * **עמדת בית וגג:** טענה כי תפקידה החשוב של ועדת המומחים מחזק את מינויו של ד"ר הראובני. כמו כן, נטען כי הבקשה היא שימוש לרעה בהליכי משפט. * **עמדת הוועדה המקומית והעירייה:** טענו כי אין חשש לניגוד עניינים, כיוון שהסתמכותן על עמדת ועדת המומחים אינה מהווה עילה לפסילה, וכי התובע לא ביסס חשש ממשי. * **תגובת התובע:** עמד על בקשתו, טען כי אי-חשיפת המידע על ידי המשיבות מהווה בעיה, והדגיש כי יש לבטל את המינוי בהתאם לסעיף 126 לתקנות, או מחשש לחשש ממשי להיעדר ניטרליות. * **הכרעת בית המשפט:** * **דחיית הבקשה:** בית המשפט דחה את הבקשה לביטול מינויו של ד"ר הראובני. * **נימוקים:** * **מומחיות רלוונטית:** ד"ר הראובני הוא מומחה בעל ידע רב בתחום הרלוונטי, ומומחיותו תורמת לבירור המחלוקת. * **אין זיקה אסורה:** העובדה שהמלצות ועדת המומחים תואמות את עמדת המשיבות אינה מעידה על זיקה אסורה או על עבודה משותפת. זהו אימוץ של קו הדין הקיים. * **אי-החלת סעיף 126:** בית המשפט קובע כי סעיף 126 לתקנות אינו חל, שכן לא הוכח כי ד"ר הראובני יעץ לאחד הצדדים בעניין הספציפי של התביעה. * **חשש לא מבוסס:** החשש מפני היעדר ניטרליות אינו מבוסס דיו ואינו נתמך באינדיקציות רלוונטיות או בראיות ממשיות. * **חזקת התקינות:** עומדת לד"ר הראובני חזקת התקינות המיוחסת למומחה מטעם בית המשפט. * **שקיפות:** בית המשפט מקבל את עמדת חברת החשמל, כי ככל שיש ספק או פגם (אפילו למראית עין) במינוי, ד"ר הראובני יודיע על כך לבית המשפט. **5. חידושים משפטיים ודגשים:** * **פרשנות סעיף 126 לתקנות:** בית המשפט מפרש את סעיף 126 באופן מצמצם. קיומה של עמדה מקצועית שאימצו הרגולטור והחוק, ואשר מתאימה גם לעמדת הנתבעים, אינו מהווה כשלעצמו עילה לפסילת המומחה מכוח סעיף זה. נדרשת הוכחה של ייעוץ ספציפי לאחד הצדדים. * **הבחנה בין "עמדה תואמת" ל"ייעוץ אישי":** בית המשפט מבחין באופן ברור בין מצב שבו המומחה פיתח עמדה מקצועית (שגם הנתבעים מאמצים) לבין מצב שבו הוא נתן ייעוץ אישי לאחד הצדדים. רק המצב השני נכנס לגדר האיסור. * **איזון בין דרישת הניטרליות למציאות:** ההחלטה משקפת את האיזון בין הדרישה המחמירה לניטרליות ואובייקטיביות של מומחה בית המשפט, לבין המציאות שבה לעיתים עמדות מקצועיות הופכות לקו מנחה מקובל, הנתמך גם על ידי גורמים שונים בבית המשפט. * **תפקיד חוק הקרינה הבלתי מייננת:** ההחלטה ממחישה את יישום חוק הקרינה הבלתי מייננת ואת ההתייחסות להמלצות ועדת המומחים כבסיס משפטי ותקנותי. * **הסכמת הצדדים (ואי-הסכמתם):** בית המשפט מציין כי מינוי בהסכמת הצדדים הוא רצוי, אך בהיעדר הסכמה, הוא ממנה מומחה מתוך רשימות המוצגות לו. ההחלטה מבהירה כי מינוי ד"ר הראובני לא נעשה בהסכמה מלאה, אלא על בסיס רשימה שהגיש התובע, ולאחר שבעלי הדין האחרים הביעו הסכמתם. **לסיכום:** ההחלטה מדגימה את הגישה הזהירה והשקולה של בתי המשפט בבחינת עילות לפסילת מומחים. היא מחזקת את מעמדו של מומחה בית המשפט, אך גם מציבה גבולות ברורים למה שייחשב כניגוד עניינים או חוסר ניטרליות, במיוחד כאשר מדובר ביישום של קווים מקצועיים שהפכו לחלק מהדין או מההנחיות הרגולטוריות.