בג"צ 6476/22

תקציר

העתירה נדחתה על הסף מבלי להיזקק לתגובות המשיבים, שכן בית המשפט מצא כי אין היא ישימה לערעור לפי הוראות חוק השיפוט הצבאי, המאפשר ערעור רק על החלטות סופיות, ולא על החלטות ביניים כמו החלטות מעצר. טענות העותר היו ברובן ערעוריות באופיין ולא הצדיקו התערבות בשל היעדר עילה המצביעה על עיוות דין או פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי. תלונתו העיקרית של העותר הייתה על השימוש במעצר מרתיע על ידי בתי המשפט הצבאיים, אך בית המשפט מצא כי הבסיס העיקרי למעצר היה הסכנה הנשקפת מהעותר ולא הרתעה בלבד. בית המשפט ציין כי בית המשפט הצבאי לערעורים שקל ביסודיות את מצבו של העותר, לרבות אופי המעשים המיוחסים לו והיקפו, מספר הקורבנות ונסיבות העבירות, המצביעות על רמת מסוכנות גבוהה. למרות שתסקיר שירות המבחן הצביע אחרת, בית המשפט הסכים כי אין כיום חלופה הולמת למעצר כדי להפחית סכנה זו, במיוחד בהתחשב באמצעים הטכנולוגיים הכרוכים בכך. ההחלטה איזנה בין חזקת החפות של הנאשם לבין הצורך בשלום הציבור, מתוך הכרה בכך שאיזון זה זקוק לבחינה מחודשת מעת לעת ככל שחולף הזמן. עם זאת, נכון לעכשיו, החלופות שהוצעו אינן מספיקות כדי לתת מענה לסכנת העבירה החוזרת. העתירה נדחתה ללא הוצאות, מתוך הבנה ברורה של בית המשפט כי האיזון העדין בין מעצר לזכויות מעדיף את המשך המעצר בנסיבות הנוכחיות.