ת"א 29032-07-22

תקציר

בית המשפט דחה את בקשת התובעת לפצל את הסעדים בתביעה. לדברי השופט, התובע כבר יכול היה לכמת את הרכיב הכספי בתביעתו - גם אם מדובר באומדן בלבד - ולכן לא היה צורך לפצל את הסעדים כדי למנוע כפל הליכים וסיבוכים מיותרים. החוק עוין ככלל בקשות לפיצול סעדים, ובקשות כאלה נענות רק בנסיבות חריגות כדי לא להכביד על הצדדים ועל מערכת המשפט. השופט הציע להבחין בין שני סוגי מקרים: הראשון, כאשר לא ברור אם תוגש תביעת המשך בעקבות פסק הדין, והשני, כאשר תביעת המשך היא בלתי נמנעת. במקרה האחרון, שחל על המקרה הנוכחי, טען השופט כי יעיל יותר ליישב את הסכסוך כולו בבת אחת, ולא פיסה אחר פיסה. זאת ועוד, לתובעת כבר הייתה גישה למידע שיכול היה לסייע בכימות הסעד הכספי המבוקש, ופסיקה קודמת תמכה בטענת המשיב כי די באומדן בשלב זה. משכך, לא הייתה הצדקה לפצל את הסעדים והתובע התבקש לתקן את כתב תביעתו בתוך 30 יום. כמו כן חויב התובע בתשלום שכר טרחת עורך דינו של המשיב.