ע"פ 7606/11

תקציר

הערעור, המערער על הכרעת דינו של בית המשפט המחוזי ועל גזר דינו באשמת עבירות מין בקטין, יידחה. ערכאת הערעור נמנעת מלהתערב בממצאיו העובדתיים של בית המשפט המחוזי, אשר היה לו יתרון בהערכה ישירה של הראיות והעדים, למעט במקרים חריגים. אמנם נמצאו סתירות בעדויות הקורבן ובין עדויותיה לעדויות של אחרים, אך אין בהן כדי להצדיק זיכוי, שכן המסגרת העובדתית הכוללת תומכת בהרשעה. התרשמותו החיובית של בית המשפט המחוזי מעדותה המהימנה והאמיתית של הקורבן, יחד עם עדותו של חבר שעמו התוודתה זמן קצר לאחר האירועים, מהווים את הבסיס להרשעה. בית המשפט מצא את עדותה של הקורבן אמינה, ושלל את האפשרות של עלילה מומצאת בשל אופייה הלא מתוחכם, חוסר המניע שלה והאותנטיות של גרסתה. הפערים בדבריה מיוחסים לליקויים בזיכרון ולקושי של נפגעי עבירות מין להעיד. דעת הרוב של בית המשפט המחוזי, אשר מצא את המערער אשם, נתמכת בתיאורים עקביים של העבירות, ואין לראות בפגמים בחקירה כדי להשפיע על אמיתות עדותו של הקורבן. אשמתו של המערער מתבססת מעבר לכל ספק סביר, ומצדיקה את דחיית הערעור הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין. פסק דינו של השופט נ' סולברג אושר על ידי השופטים ש' ג'ובראן וי' עמית.