ע"א 22/05

תקציר

פסק הדין סובב סביב שורה של ערעורים שהוגשו מכוח חוק שיקים ללא כיסוי בשל צ'קים לא כובדים שנמשכו על ידי נדיר מינרלים ונדיר קבלנות, הידועות יחד בשם קבוצת נדיר. עיקרו של התיק נעוץ בשאלה האם היה לקבוצת נדיר יסוד סביר לצפות כי השיקים יכובדו, נוכח הפחתת מסגרת האשראי שלהם על ידי הבנק המשיב. למרות הליכים משפטיים מגוונים של צווי מניעה זמניים וערעורים במספר תיקים אזרחיים, המחלוקת העיקרית הייתה על שיקים שניתנו לאחר אוגוסט 2004 וכמה לפני כן, כאשר הבנק צמצם את האשראי המאושר מ-4 מיליון שקל ל-2.6 מיליון שקל. נמצא כי לא היו הפקדות משמעותיות בחשבונות לאחר מועדים מסוימים, דבר המעיד על ירידה כספית. קבוצת נדיר טענה כי קיים הסכם עם הבנק המבטיח כיסוי שיקים למרות חריגה ממסגרת האשראי. עם זאת, בית המשפט הגיע למסקנה כי אין די ראיות או הסכמה לתמוך בטענות אלה. הראיות הראו כי הקבוצה הייתה מודעת לחוסר יציבותה הפיננסית עוד בשנת 2003, וצמצום האשראי לא היה שנוי במחלוקת, וכך גם הביטחונות המשותפים עם בנק אחר. בית המשפט הדגיש כי לא יבחן מחדש את שיקול הדעת של הבנק בנוגע למתן אשראי. כתוצאה מכך, דחה בית המשפט את כל הערעורים, מאחר שקבוצת נדיר לא הצליחה להוכיח יסוד סביר לצפות כי הצ'קים יכובדו. צווים זמניים בוטלו, והמערערים חויבו לשלם שכר טרחת עורך דין למשיב.