פש"ר 50544-04-13

תקציר

בית המשפט החליט לבטל את צווי המניעה הזמניים שהתבקשו בבקשות 28 ו-35. הנימוקים להחלטה זו כפולים. ראשית, הצווים הוצאו ללא הגשת תביעה עיקרית – דבר שנדרש להיעשות בתוך שבעה ימים מיום מתן צו הביניים, לפי תקנה 363(א) – ולא הוגשה בקשה להארכת מועד זה. בעוד הנאמן ממתין לחקירות נוספות כדי להחליט אם להגיש תביעה, זכויותיהם של המבקשים נפגעות על ידי צווי המניעה המתמשכים, אשר "תלויים באוויר" קרוב לחודשיים (במקרה של בקשה 28) וחודש (במקרה של בקשה 35). שנית, הבקשות לסעד זמני לא כללו התחייבות עצמית לפצות את המבקשים אם הצווים יבוטלו, כנדרש בתקנה 364(א). קרן האחריות התאגידית, שהנאמן הציע שתוכל לספק התחייבות עצמית כזו, חסרה את היכולת הפיננסית לעשות זאת; הקרן מכילה 21,000 ₪ בלבד, המיועדים להמשך ההליכים. לפיכך לא נותרה למבקשים כל ערובה לפיצוי בגין נזקים שנגרמו להם על ידי הצווים. ההחלטה אינה מונעת מהנאמן להמשיך בחקירותיו ובסופו של דבר להגיש בקשה לאותם צווי מניעה; אם זה יקרה, בית המשפט יבטיח כי תינתן התחייבות עצמית תקפה, אולי על ידי קרן CSR עם תמיכה נוספת מנושים, ולאחר מכן יחליט אם הנאמן צריך לספק ערבות נוספת. למבקשים נפסקות הוצאות בסך 4,000 ש"ח מקרן אחריות תאגידית, שישולמו תוך 30 יום.