רע"פ 5792/11

תקציר

הכרעת הדין הנדונה היא ביחס לתאונת דרכים קטלנית שהתרחשה בשנת 2006, כאשר המבקש, שנהג באוטובוס קטן, איבד שליטה על הרכב וסטה מהכביש, מה שגרם לו להתהפך ולהתרסק, מה שהביא למותם של שלושה קטינים ולפציעתם של שלושה נוספים בפועל. לאחר ששקל את חומר הראיות, הרשיע בית משפט השלום בתעבורה את המבקש בשורה של עבירות, בהן גרימת מוות ברשלנות ונהיגה רשלנית, והטיל עליו עונש של 12 חודשי מאסר, 10 שנות פסילה מלנהוג, קנס ו-6 חודשי מאסר על תנאי. המבקש ערער על החלטה זו לבית המשפט המחוזי, בטענה כי העונש מופרז. עם זאת, בית המשפט המחוזי דחה את הערעור, מה שהוביל את המבקש לבקש רשות ערעור לערכאה גבוהה יותר. בקשת רשות הערעור נדחתה, שכן בית המשפט מצא כי הבקשה לא העלתה סוגיות בעלות חשיבות משפטית או ציבורית מעבר לאינטרס האישי של המבקש. עוד ציין בית המשפט כי הערכאות הנמוכות שקלו בכובד ראש את חומר הראיות והטילו עונש הולם לאחר שלקחו בחשבון את הנסיבות הפרטניות ואת המדיניות הכללית בעבירות תעבורה. הם סברו כי חומרת המקרה ונסיבותיו אינן מצדיקות התערבות נוספת, מה גם שהמבקש כבר נהנה משתי ביקורות שיפוטיות. בית המשפט הכיר בקושי לשלוח לכלא אדם ללא בעיות קודמות, אך הדגיש גם את חומרת התוצאות ואת הצורך בהעברת מסר הרתעתי ברור במקרים כאלה. השופטת סיימה את דבריה בקובעה כי גם אדם שחי חיים נורמטיביים עד למועד התאונה צפוי לעונש חמור בגין תוצאות כה הרסניות, ולפיכך דחה את הבקשה וחייב את המבקש לרצות את עונשו כפי שיחליט בית המשפט המחוזי.