ת"א 30633-01-18

תקציר

פסק דין זה נובע מסכסוך בין התובעת, נשיאת המכללה הלאומית לרפואה אסתטית לשעבר, לבין הנתבעים, האנשים עימם עבדה בתפעול וניהול המכללה האמורה. התובעת טענה כי הנתבעים הפרו את הסכם ההפרדה עליו חתמו, שכלל הוראות להמשך פעילותו של כל צד, וכן פגעו בזכויותיה בנזיקין שונים, לרבות עוולת גניבת עין, תחרות בלתי הוגנת ופגיעה בפרטיות. בינתיים הגישו הנתבעים תביעה נגדית, בטענה להפרה ועוול מצד התובע. התובע ביקש סעד כספי וצווי מניעה, ואילו הנתבעים, ששימשו כתובעים שכנגד, ביקשו זאת בתמורה. פסק הדין מצדד בתובעת וקובע כי הנתבעים אכן הפרו את הסכם ההפרדה בכך שעשו שימוש בשמה, מראהה ותמונות מטופליה של התובעת בפרסומים, לרבות באתר האינטרנט של המכללה ובפלטפורמות המדיה החברתית. משכך, נעתר בית המשפט לבקשת התובע למתן צווי מניעה, האוסרים על הנתבעים או מי מטעמם לעשות שימוש בשמו, מראהו או תמונות המטופל של התובע. עם זאת, בית המשפט אינו פוסק כל פיצוי כספי לתובעת מאחר שלא הביאה ראיות לנזק. במקום זאת, בית המשפט פוסק לתובעת פיצוי סטטוטורי בסך 10,000 ₪ ללא הוכחת נזק בגין הפגיעה בפרטיותה. באשר לתביעה שכנגד, פסק הדין דוחה את טענות הנתבעים כי התובעת הפרה את הסכם ההפרדה או עסקה בגניבת עין, הטעיה או עשיית עושר ולא במשפט. בית המשפט קובע כי התובעת פעלה במסגרת הזכויות שהוקנו לה בהסכם הפרידה וכי שם המכללה החדשה שלה לא הטעה או גרם לבלבול. כתוצאה מכך, התביעה שכנגד נדחית, והנתבעים שכנגד חויבים בתשלום הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪ לתובע. פסק הדין מסתיים באישור קבלה חלקית של התביעה העיקרית ודחיית התביעה שכנגד, והצדדים מעודכנים בפסקי הדין בעניינם.