עפ"ג 45326-04-16

תקציר

השופטים קבעו כי פסק דינו של בית משפט קמא, אשר מצא את המערער אשם בעבירות הטרדה ואיומים, צריך לעמוד על כנו מאחר שהיו די ראיות לתמוך בו. הגם שהיו מחדלי חקירה וראיות מזוהמות, אלה לא הצדיקו את זיכויו של המערער, שכן די היה בראיות הקיימות כדי לבסס את אשמתו מעבר לספק סביר. עם זאת, נוכח התשתית העובדתית החלקית שהוצגה בפני בית משפט קמא, אשר לא מיצתה את מלוא הנסיבות, החליטו השופטים לוותר על הרשעתו של המערער. הם הביאו בחשבון את נסיבותיו האישיות של המערער, היעדר עברו הפלילי, השתתפותו בתוכנית טיפולית וסיכויי שיקומו. במקום ארבעה חודשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי שעליהם הורה בית משפט קמא, גזרו השופטים על המערער 160 שעות עבודות שירות והאריכו את תקופת המבחן ל-24 חודשים, במהלכם ימשיך בהליך הטיפולי. החלטה זו באה לאזן בין הצורך בהרתעה לבין שיקומו של המערער. אם המערער מפר את תנאי מאסרו על תנאי או מבצע עבירות נוספות, רשאי בית המשפט לשקול מחדש את פסיקתו ולהטיל עונש מחמיר יותר. השופטת נאות פרי הדגישה גם את חשיבותן של הראיות החסרות בהערכת נסיבות המקרה, שהצדיקה את ביטול ההרשעה. השופט רון שפירא הסכים עם החלטת הרוב, והדגיש כי כדי לפרש ביטויים מילוליים בצורה מדויקת, יש להתחשב בכל ההקשר שבו הם נאמרו. ההחלטה נועדה לשמור על האיזון בין זכויות המערער לבין האינטרס הציבורי.