ת"א 53631-08-20

תקציר

התובע והנתבע הסכימו בעבר על הסדר חוב, במסגרתו הנתבע ישלם תשלומים שוטפים לתובע. בהמשך עתר התובע לביטול הסדר הפשרה, בטענה כי הנתבע השיג אותו במרמה ובמרמה. לטענתה, הנתבע הציג מצג שווא בדבר סגירתו הקרובה של המוסך שלו, מה שגרם לתובע להסכים להסדר חוב מופחת. עם זאת, השופט מצא כי התובע לא הביא ראיות מספיקות לכך שהנתבע ידע שהמצג שלו לגבי סגירת המוסך היה כוזב כאשר הם הסדירו את החוב. עדותו של הנאשם נקבעה עקבית ואמינה, ותמכה בטענתו כי סבר באמת ובתמים שהמוסך עלול להיסגר בשל צו הריסה מנהלי. עוד ציינה השופטת כי התובעת לא ניסתה להפריך במידה מספקת את טענות הנתבע או להביא ראיות משכנעות להוכחת מרמה. בנוסף, נסיבות הסדר החוב הצביעו על כך שהוא הושג מרצון ובתום לב. לפיכך, העתירה לביטול הסדר החוב נדחתה. סעיף 5 להסדר הפשרה קבע כי פירעון מלא יפטור את הנתבע מחובות נוספים, ולכן לא הוטלו חיובים נוספים. לאור התנהלות התובעת ותנאי ההסכם, הורתה השופטת לתובע לשלם לנתבעת הוצאות מופחתות בסך 10,000 ₪.