ע"א 9212/99
פסק-דין עליון
תקציר
במקרה בו פרצה שריפה באזור תעשייה שגרמה לנזק רב ולאובדן חיים, הוטל על בית המשפט העליון לקבוע האם החברה המשיבה אחראית לרשלנות. המשיב איפשר לפסולת דליקה, לרבות קרטונים ריקים, להצטבר בסמוך למחסן, דבר שהיווה סיכון אש משמעותי. למרות שהשריפה פרצה באמצעות הצתה על ידי גורם לא ידוע, בית המשפט בחן האם החברה הייתה צריכה לצפות את האפשרות שהשריפה תתפשט בשל רשלנותה בטיפול בפסולת. בית המשפט העליון בחן מספר גורמים: הסיכון הגבוה הנשקף מהפסולת הדליקה, פוטנציאל הנזק המשמעותי והאמצעים הפשוטים והזולים שניתן היה לנקוט כדי למתן סיכון זה, כגון השלכה נכונה של פסולת, שהחברה לא עשתה. בית המשפט התייחס גם לתקדימים ולהחלטות משפטיות אמריקאיות שתמכו בגישה זו, והדגיש כי צד עדיין יכול להיות אחראי אם רשלנותו תרמה להתפשטות שריפה, ללא קשר למקורה הראשוני. הפטור הקודם של בית המשפט המחוזי למשיב על סמך מקרה קודם בוטל, שכן הוא נקבע כי אינו ישים. בסופו של דבר, בית המשפט העליון מצא כי על המשיבה מוטלת חובת זהירות קונקרטית למנוע את הסיכון, ולבסס את רשלנותם. משכך, התקבל הערעור, פסק דינו של בית המשפט המחוזי בוטל, והתיק הועבר להמשך הליכים, לרבות שיקולי רשלנות תורמת מצד המערערים. בית המשפט פסק לטובת המערערים ופסק הוצאות כנגד המשיב.
חקיקה מקושרת
ע"א 9212/99 ציון חברה לביטוח בע"מ נ' מדינת ישראל, עליון (25.2.2002)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.