ת"א 7899-07-18

תקציר

התובעים, בהמלצת עמותת מושב תלמי יחיאל, תבעו פיצוי כספי מהנתבעת, רשות מקרקעי ישראל, בגין העיכוב בהקצאת חלקות קרקע. התביעה הסתכמה ב-6,297,087 ₪. התובעים טענו כי הנתבעת עיכבה ביצוע מכרז מקדמי, שהעלה את שווי המגרשים וגרם להם לשלם מאות אלפי שקלים נוספים בתשלומים. הנתבע טען כי השיהוי נבע מכך שאגודת המושבים לא סיפקה את המסמכים הדרושים וכי יש להפנות את התביעה כלפיהם. בית המשפט חילק את התקופה הרלוונטית לשני חלקים: הראשון מינואר 2012 עד ספטמבר 2013, והשני מספטמבר 2013 עד דצמבר 2015. במהלך התקופה הראשונה מצא בית המשפט כי בקשות הנתבעת לקבלת מידע היו סבירות וכי התובעים לא העלו כל התנגדות באותה עת. עוד ציין בית המשפט כי האגודה לא עמדה בהתחייבויותיה וכי טענות התובעים בנוגע לתקופה זו חסרות שחר. באשר לתקופה השנייה, קבע בית המשפט כי נציגי התובעים הסכימו בפגישה בספטמבר 2013 להמציא מסמכים נוספים, אך לא עשו כן. בית המשפט קיבל את עמדת הנתבעת כי באחריות המושב לקדם את הקצאת המגרשים וכי תקופת שמונת החודשים לעריכת מכרז לא החלה עד להמצאת המסמכים הדרושים. בית המשפט מצא כי נציגי התובעים לא פעלו להשלמת ההליכים הנדרשים ולא העלו כל התנגדות לבקשות הנתבעת. זאת ועוד, דחה בית המשפט את הטענה כי הנתבעת פעלה שלא כדין או ברשלנות, וציין כי התובעים לא מיצו את האפשרויות המנהליות העומדות בפניהם. עוד קבע בית המשפט כי התנהגותו של הנאשם הייתה סבירה ונועדה למנוע תקלות עתידיות. בסופו של דבר, בית המשפט דחה את התביעה נגד הנתבעת ומצא כי התובעים אחראים לשיהוי. התובעים חויבו לשלם לנתבע 225,000 ₪ שכר טרחת עורך דין והוצאות בתוך 30 יום.