עת"מ 49759-04-18

תקציר

המסגרת הנורמטיבית לנשיאת נשק בישראל מחייבת רישיון. הסמכות להעניק, לבטל ולערער על רישיונות אלה מתחלקת בין מספר גופים מנהליים. למרות שהחוק אינו מציין במפורש את השיקולים לרישוי, הצורך בשלום הציבור ומטרת הרישיון הם הגורמים העיקריים. החלטות אלה מתבססות על ראיות מנהליות, לרבות תיקי חקירה ומידע מודיעיני, תוך התמקדות בסיכון הנשקף מבעל הרישיון. במקרה זה נשללו רישיונו של העותר בשל מעורבותו במספר רב של מקרים של התנהגות אלימה, לרבות קטטה, הסגת גבול פלילית והחזקת נשק. ההחלטה נומקה משיקולי שלום הציבור, בעיקר בשל נטייתו של העותר לאלימות והתנהגות פוגענית חוזרת ונשנית. השופט מציין כי נשמרה זכותו של העותר לשימוע וכי החלטות הגופים המנהליים היו מנומקות דיים. השופט מדגיש כי שיקול הדעת של הרשויות המנהליות ברישוי כלי ירייה הוא רחב וכי אל לו לבית המשפט להחליף את שיקול דעתו בשיקול דעת הרשויות. משלא נמצא טעם בטענות העותר, נדחית העתירה להשבת הרישיונות. ההחלטה לשלול את הרישיונות מתקבלת, ועל העותר להמתין לפחות שנה בטרם יגיש בקשה מחודשת.