רע"א 41343-05-23

תקציר

פסק הדין דוחה את ערעור המבקש לגילוי מסמכים נגד המשיב. השופט קבע כי החלטות פרוצדורליות, ובפרט אלה הנוגעות לגילוי מסמכים, נתונות לשיקול דעתו של בית המשפט קמא ושמורה למקרים חריגים. השופט מצא כי המסמכים שביקש המבקש – ייפוי כוח, הסכמי שכר טרחה, כתבי טענות נגד צדדים שלישיים ותלונה ללשכת עורכי הדין – אינם רלוונטיים לתביעת לשון הרע שהגיש המבקש נגד המשיב. השופט אישר את החלטת בית המשפט קמא, ולא מצא נסיבות חריגות המצדיקות התערבות. השופט הדגיש את מגמתו של בית משפט קמא בתיק ואת בחינתו המקיפה במסמכים. באשר לטענת המבקש כי לא ניתנה לו האפשרות לעיין בתשובת המשיב, קבע השופט כי לא נפל פגם בהחלטת בית המשפט קמא, שכן אין זכות מוחלטת להגיש תגובה לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018. בקשת רשות הערעור נדחתה, והמבקש חויב בהוצאות המשיב. ההחלטה הועברה לשני הצדדים וסיכמה את העניין.