בג"צ 642/82

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בעתירה המכוונת להחלטת בית הדין הדתי דרוזי לערעורים בעניין חלוקת רכוש לאחר גירושין. העותר, שהגיש תחילה תביעת גירושין בבית הדין הדתי הדרוזי, טען כי לבית הדין אין סמכות לפסוק בעניינים הכספיים של הגירושין, לרבות חלוקת הרכוש. בג"ץ קבע כי בניגוד לחוק שיפוט בתי דין רבניים, חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים אינו מעניק לבית הדין במפורש סמכות לדון בענייני ממון הקשורים לגירושין. עם זאת, בית המשפט קבע כי אין זה הגיוני שבית משפט הדן בגירושין לא יוכל להכריע בצרכים הכלכליים של הצדדים. כמו כן, העתירה נדחתה בנימוק שהעותרת עצמה יזמה את הליכי הגירושין בבית הדין הדרוזי וכללה במפורש תביעות רכוש, ורק מאוחר יותר ערערה על סמכותו של בית המשפט. על פי פרשנותו של בית המשפט לסעיף 7(ב)(4) לחוק בתי המשפט, פעולתה של העותרת עולה כדי ויתור על זכותה לערער על סמכותו של בית המשפט. לפיכך נדחתה העתירה, בוטל צו ההשהיה הקודם, והעותר חויב בהוצאות משפט ובשכר טרחת עורך דין. השופט י' בך נתן את ההחלטה פה אחד, אליה הסכימו הנשיא י' כהן והשופט א' גולדברג.