ת"צ 52304-05-14

תקציר

התובע הגיש תביעה ייצוגית נגד חברת הדואר, בטענה כי החברה לא ידעה את לקוחותיה כי שירות הדואר 24 שלה אינו מבטיח משלוח דואר תוך 24 שעות - סטנדרט שירות שנקבע ברישיון על 87%. חברת הדואר פרסמה באופן חלקי את סטנדרט השירות באתר האינטרנט שלה, אך לא עדכנה את הלקוחות בסניפיה. בית המשפט מצא כי חברת הדואר הפרה את חובתה למסור מידע על שירות דואר 24 והונה צרכנים. בית המשפט קבע כי היה על החברה לפרסם את סטנדרט השירות בסניפיה ובחלונותיה, כפי שנקבע ברישיונה וכנדרש על פי חוק הגנת הצרכן. הטעיה זו זיכתה את הלקוחות בנזקים ובביטול חוזי. שיעור הנזק נקבע על 30% מהמחיר ששולם עבור שירות דואר 24, המשקף את שווי השירות שלא התקבל. היקף הנזק נקבע בהתאם לתעריף תקן השירות ותקופת אי הגילוי. חברת הדואר נדרשה לספק שירות דואר 24 בתעריף מוזל עד להגעה לסכום הפיצוי הכולל, למרות קשיים מעשיים. תקופת ההנחה הוגבלה כדי לעודד פיצוי במועד, כאשר כל סכום שנותר הועבר לקרן לקידום הוגנות צרכנית. לתובע נפסקו 50,000 ₪ ו-17.55% מסך הפיצוי כשכר טרחת עורך דין, וחברת הדואר נדרשה לפרסם הודעה בעיתון על פסק הדין.