עב"ל 17730-03-16

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הערעור. חוות דעתו של המומחה הרפואי, אשר קבע כי אין קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של המערער לבין מחלתו, התבססה על מספר טעמים תקפים. בניגוד לטענות המערערת, חוות הדעת של המומחה לא התבססה רק על בדיקות בד שליליות, אלא לקחה בחשבון גם אלרגיות של המערערת לחומרים אחרים, רשומות רפואיות קודמות שהצביעו על תגובות אלרגיות קודמות, והימצאות פריחות באזורים בגוף שלא נחשפו לחומרים המזיקים הנטענים בעבודה. עוד הבהיר המומחה כי יש לבחון כל מקרה לגופו, דבר הסותר את טענת המערער כי המומחה דוגל באסכולה מחמירה הנשענת על מבחני בד בלבד. זאת ועוד, ההשוואות שערך המערער לפסקי דין אחרים לא היו ישימות למקרה זה. פסק דין אוחנה עסק בבדיקות עבודה חיוביות ובחשיפה לחומרים מגרים ידועים, ואילו פסק דין דוידוב דווקא תמך בפסיקה הנוכחית, שכן הוא גם שלל הכרה במחלת עור כפגיעה בעבודה עקב פריחה באזורים שלא נחשפו לחומרים האלרגיים הנטענים. מאחר שחוות דעתו של המומחה הרפואי לא נמצאה בלתי מוצדקת, ולא הובאו ראיות סותרות, הערעור נדחה.