בש"א 161/10

תקציר

פסק הדין נסוב סביב ערעור שכנגד שהגישו המשיבים המועסקים בסניף המבקשת, אשר נקבע באיחור על ידי בית המשפט ולפיכך לא ניתן לקבלו לרישום ודינו להידחות. הערעור שכנגד היה תשובה לערעור שהגישה המבקשת על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין זכאות המשיבים לשכר על בסיס דירוג האחיות המעשיות. על פי רישומי בית המשפט, ערעורו של המבקש נמסר לבא כוח המשיבים ביום 14.12.2009, והערעור שכנגד הוגש ביום 27.12.2009, באיחור של שלושה ימים. המשיבים טענו כי קיבלו את הערעור ביום 20.12.2009, אך בית המשפט מצא את טענתם בלתי משכנעת, מה גם שציינו בערעור שכנגד כי הערעור התקבל ביום 21.12.2009. בית הדין פירש את תקנות דיני העבודה הנוגעות לערעורים שכנגד כך שיש להגישם בתוך עשרה ימים מיום הגשת ערעור המערערת למשיב, ולא התבקשה הארכה. באשר למהות הערעור שכנגד, ציינה השופטת כי הוא נוגע לארבעה נושאים נפרדים, אך המשיבים בחרו להתמקד רק באחד: אי פסיקת הפרשי שכר. השופטת בחנה את הקשר בין סוגיה זו לבין הערעור העיקרי ומצאה זיקה מספקת כדי לאפשר את הגשת הערעור שכנגד, לו הוגש במועד. משהדבר לא קרה, דחתה השופטת את הערעור שכנגד והורתה למשיבים לפצות את המבקש בגין הוצאותיהם, בסך 1,500 ₪ בתוספת מע"מ.