תאד"מ 38079-12-21

תקציר

התובע, ששכר דירה מהנתבעים, הפר את הסכם השכירות בכך שעישן בחצר. הנאשמים פינו אותו שלא כדין בכך שנכנסו לדירה ללא רשות, הוציאו את חפציו והחליפו את מנעול הדלת. בעוד התובע הסכים לפנות את המקום אם יוחזר לו שכר הדירה של החודש הראשון, לא הייתה כל ראיה למועד פינוי ספציפי. השופט קבע כי פינוי העזרה העצמית של הנתבעים היה בלתי חוקי, והיה עליהם לבקש צו בית משפט במקום. ההפסדים הכספיים הנטענים, לרבות בגין מכונת כביסה, טלוויזיה ומזומנים חסרים, לא הוכחו ונראו כניסיון לנפח את התביעה. השופט התקשה לתת אמון בעדותו של התובע, וציין כי שיקר למשטרה בנוגע לבעלות על רכב. עם זאת, השופטת פסקה לתובע פיצויים לא ממוניים בסך 14,000 ₪ בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו עקב הפינוי שלא כדין מביתו. סכום זה הושפע מגורמים כגון חומרת המצב, הפרת ההסכם על ידי התובע והיעדר טענת פגיעה בפרטיות. למרות שפסק לטובת התובע, השופט הורה לו לשאת בהוצאות המשפט שלו ולשלם לנתבעים 6,000 ₪ בשל התנהלותו הבלתי משכנעת וטענותיו המוגזמות. כך, הסכום הכולל שעל הנתבעים לשלם לתובע הוא 8,000 ₪, בתוספת ריבית אם לא ישולם תוך 30 יום. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 1.11.2022.