ע"א 73/49
פסק-דין עליון
תקציר
פסק הדין דוחה את ערעור הנתבעים (המערערים) בתובענה בעניין הבעלות והחזקה בקרקע. בית המשפט קובע כי התובע (המשיב) שמר לעצמו את הזכות להציג ראיות מפריכות לאחר שהנתבעים סיימו להציג את טענותיהם. לדברי השופטים, התובעת לא ניסתה לפצל את ראיותיה באופן בלתי הוגן ולא הייתה מחויבת להוכיח את טענותיה במצג אחד. במקום זאת, היא תוכל לשמור לעצמה את הזכות להציג ראיות סותרות לאחר שהנאשמים סיימו את משפטם. השופטים מדגישים כי חובתה של התובעת היא להוכיח את בעלותה במקרקעין ואת זכותה לחזקה מיידית, דבר שטרם עשתה. טיבן של הראיות המפריכות שמבקש התובע להציג נותר לא ברור, ובית המשפט אינו יכול להעריך את התאמתן. השופטים, השופט חשין והשופטת זילברג, מסכימים שניהם כי יש לדחות את הערעור. השופט חשין מציין כי התובע היה צריך לפנות תחילה לבית המשפט של מטא, ואילו השופט זילברג מרחיב על זכותו של התובע להציג ראיות מפריכות לעניין החזקה והתיישנות. הוחלט לדחות את הערעור, והמערערים נדרשים לשלם הוצאות למשיבים.
ע"א 73/49 ויסרברג נ' חברת "מייסדי חדרה" בע"מ, עליון (14.11.1950)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.