רע"ב 21814-04-21

תקציר

השופטת, סגנית הנשיא בלהה טולקובסקי, דחתה את הבקשה לבטל את פסק הבוררות, למעט נקודה אחת שהבהירה. המבקשים ביקשו לבטל את פסק הבוררות מכמה טעמים, ובהם קנוניה, חריגה מסמכות, היעדר קביעה וטעות יסודית ביישום החוק. השופט טולקובסקי לא קיבל את טענת הקנוניה, וציין כי סכסוך הגירושין וניגודי העניינים היו ידועים למבקשים מלכתחילה. היא גם דחתה את הטענות בדבר חריגה מסמכות והיעדר קביעה, וקבעה כי צדק הבורר בהכרעתו בשאלת האמון. באשר לטעות היסודית הנטענת ביישום החוק, לא מצאה השופטת כל טעות שיש בה כדי לגרום לעיוות דין. כמו כן, דחתה השופטת את בקשת המבקשים להוסיף ראיה, שכן היא אינה עומדת בדרישות תקנה 144 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018. המבקשים טענו כי לא הצליחו לאתר עדה במהלך הבוררות ומצאו אותה רק לאחרונה. עם זאת, השופט קבע כי המבקשים לא פעלו בשקידה סבירה וכי העדות אינה נחוצה כדי למנוע עיוות דין. לבסוף, סירבה השופטת טולקובסקי להעניק למבקשים רשות ערעור על פסק הבוררות, שכן לא מצאה כל טעות יסודית ביישום החוק. היא הדגישה כי פסק הבוררות צריך לעמוד, למעט ההבהרה בדבר הבעלות במניות, אשר תוכרע בשלב השני של הבוררות. המבקשים חויבו לכסות את הוצאותיהם של שלושת המשיבים הראשונים, ואילו בקשתו של המשיב הרביעי הבלתי מיוצג להוצאות לא נדונה. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים וניתן לפרסמו ללא פרטים מזהים.