ת"א 21214-01-23

תקציר

פסק הדין סובב סביב שלוש חלקות קרקע בשכונת בית חנינא בירושלים. הראשונה, חלקה לא מוסדרת, רשומה ברישומי ההתנחלות הירדנית על שם "עזאלדין סעיד אסעד עבד אל-ג'ליל" ללא מספר תעודת זהות. גם החלקות השנייה והשלישית אינן מוסדרות, ורשומות על שמו של "סעיד אסעד עבד אל-ג'ליל נסראללה" ברישומי ההתנחלויות הירדניות ובטאבו הישראלי, בהתאמה. התובע, בנו של סעיד ואזרח ארה"ב, מבקש לעדכן את רישומי החלקות הללו בטענה כי הוא הבעלים החוקיים. הנתבעים הם רשם המקרקעין ופקיד ההסדר. במקרה מורכב זה, על בית המשפט לזהות אנשים הרשומים ללא מספרי זהות ברישומים היסטוריים מהתקופה הירדנית. פסק הדין דן בחשיבות רישום מקרקעין מדויק ובאתגרים בזיהוי אנשים במסמכים ישנים. בית המשפט מקבל כי ראיות התובע, לרבות עדויות ומסמכים היסטוריים, מוכיחים די הצורך את טענותיו. נמצא כי התובע זכאי להוסיף את מספר הדרכון האמריקאי הנוכחי שלו לרישומה של חלקה 250 ולהירשם כיורש היחיד של אביו בחלקות 134 ו-182, תוך עדכון הרישומים הירדניים והישראליים בהתאם. פסק הדין מפרט גם את שמו המלא של התובע ואת פרטי דרכונו לפרוטוקול. פסק הדין נוקט משנה זהירות ומציין כי הליכי הפשרה בחלקות 250 ו-134 אינם שלמים וכי תביעות עתידיות של צדדים שלישיים אינן מנועות. היא מדגישה כי אין בפסק דין זה כדי להשפיע על תוצאותיהם של הליכים אלה. שני הצדדים אחראים לשכר טרחתם המשפטי. פסק הדין, כולל מספר הדרכון האמריקאי הנוכחי של התובע מטעמי פרטיות, יינתן במסמך נפרד.