בש"א 18148/09

תקציר

בפסק דין זה נעתר בית המשפט לבקשת התובעת לתקן את תביעתה ולצרף תובע נוסף, מר מנור חסן. התובע המקורי, שהוא קשיש ואינו יודע קרוא וכתוב, הגיש תביעה לאכיפת הסכם מכר מקרקעין או לחילופין לקבלת פיצויים מהנתבעים בגין הפרת חוזה. הנתבעים טענו כי הרוכש האמיתי של הקרקע הוא מר חסן, שהשתמש בסבתו כאיש קש בעסקה. לאחר שמיעת הראיות, הגיש בא כוח התובע בקשה לתיקון התביעה, וביקש לצרף את מר חסן כתובע נוסף, בשל היכרותו האינטימית עם עובדות המקרה. הנתבעים התנגדו לבקשה, בטענה כי היא הוגשה באיחור ניכר, וכי ניתן היה לצרף את מר חסן כתובע מלכתחילה. עוד טענו כי צירופו של מר חסן יגרום להם לדעה קדומה מופרזת וכי טענותיו צריכות להישמע בבית משפט שלום, שכן סכום התביעה מצוי בסמכותו של בית משפט זה. עם זאת, בית המשפט הפעיל את שיקול דעתו לאפשר את התיקון, תוך הסתמכות על תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, המאפשרת הוספת תובע בכל שלב של הדיון, ובלבד שהדבר דרוש לפתרון מלא ויעיל של התיק. בית המשפט מצא כי למר חסן היה מעמד בתביעה וכי צירופו יבהיר את הטענות ביעילות, מה גם שהנתבעים כבר ייחסו לו אחריות בהודעת צד ג'. בית המשפט לקח בחשבון גם את חוסר היעילות הפרוצדורלית הפוטנציאלית ואת הקונפליקטים שעלולים להיווצר אם טענותיו של מר חסן יישמעו בתביעה נפרדת. בנוסף, אף שעיתוי הגשת הבקשה לא היה אידיאלי, סבר בית המשפט כי ניתן לפצות את המשיבים בגין השיהוי בהוצאות, דבר המייתר את הצורך בדחיית הבקשה. משכך, נעתר בית המשפט לבקשה, התיר את צירופו של מר מנור חסן כתובע נוסף והתיר את תיקון כתב התביעה. לנאשמים ניתנו 30 יום להגיש כתב הגנה מתוקן, והתיק נקבע לבדיקת מעקב כדי לקבוע את עלויות הבקשה ולקבוע מועדי חקירה נוספים.