רע"א 33/07

תקציר

המבקש, נהג משאית של המשיב מס' 1, טען כי נפגע לאחר שנפל בעת שניסה לפתור בעיה מכנית ברכבו ביום 27.9.98. לדבריו, הוא טיפס למרפסת הגרירה כדי לתקן צינורות אוויר בלחץ נמוך ונתקל בשקית אשפה, אותה פינה. הנפילה הובילה לאחר מכן לפציעה בגב. בתחילה קיבל בית משפט השלום את גרסתו לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, וקבע כי מדובר בתאונת דרכים. עם זאת, בערעור דחה בית המשפט המחוזי את גרסתו לאירועים, מה שהוביל למחלוקת נוספת. המבקש ביקש עיון נוסף, אך פסק הדין לדחות את בקשתו התקבל, שכן הפסיקות הסותרות לא הצדיקו חקירה נוספת בערכאה גבוהה יותר, השמורה בדרך כלל לנושאים בעלי חשיבות משפטית כללית. בית המשפט המחוזי מצא את הסתירות בגרסתו של המבקש משמעותיות דיין כדי לערער אותה, ובחר שלא להסתמך רק על עדותו כהנחיית סעיף 54(2) לפקודת הראיות. בית המשפט הדגיש כי אמון בעדותו היחידה של בעל דין חייב להיות מגובה בהנמקה מהותית, שהייתה חסרה במקרה זה. בסופו של דבר, דחיית הבקשה עמדה בעינה, והמבקש חויב לשלם למשיבים שכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪.