בש"א 1060/05

תקציר

התיק סובב סביב בקשה שהגיש עו"ד אקים ספקטור, בבקשה להכיר בו כדייר ממשיך של דירת דיור ציבורי בנצרת עילית. פנייתו של ספקטור לוועדה העליונה של משרד הבינוי והשיכון נדחתה, מה שהוביל את עמידר - החברה הלאומית לשיכון לישראל בע"מ - להגיש תביעה לסילוקו. ספקטור ביקש אז הארכת מועד להגשת עתירה מנהלית נגד החלטת הוועדה. הבקשה להארכת מעצר נדחתה על ידי בית המשפט. עובדות מרכזיות של המקרה: - אמו של ספקטור, הדיירת החוזית, עברה לבית אבות, מה שהוביל לבקשתו של ספקטור להמשיך ולהתגורר בדירה. - הוועדה דחתה את בקשתו של ספקטור ב-4 ביולי 2004, ועמידר הגיש נגדו תביעת פינוי ב-18 ביולי 2004. - ספקטור לא הגיש את העתירה המנהלית נגד החלטת הוועדה עד ליום 23.2.2005, קרוב לשבעה חודשים לאחר החלטת הוועדה. - ספקטור טען כי השיהוי נבע מחוסר ידע משפטי והתמקדותו בהתגוננות מפני תביעת הפינוי. עוד טען כי החלטת הוועדה שגויה וכי יש לו סיכוי גבוה להצליח. - עמידר התנגדה לבקשת ההארכה, תוך הדגשת הפגיעה הפוטנציאלית בפעילותה ובאינטרסים של צדדים שלישיים הזכאים לדיור ציבורי. בדחותו את הבקשה להארכה, הדגיש בית המשפט את חשיבות ההקפדה על מועדים פרוצדורליים ואת שיקול הדעת הרחב של בית המשפט בהארכתם. השופט ציין כי אי ידיעתו של ספקטור את החוק לא הייתה סיבה מוצדקת לעיכוב וכי הוא אף לא עמד ברף ההצדקה. השופט גם הביע ספק לגופה של עתירתו של ספקטור, וקבע כי הטענה הייתה צריכה להיות מנוגדת להחלטת הוועדה. מתן הארכה, במקרה זה, יפגע באינטרסים של הממתינים לדיור הציבורי ובציפיות הלגיטימיות של הרשות. בסופו של דבר החליט בית המשפט שלא לחייב את ספקטור בהוצאות, למרות שדחה את בקשתו להארכת מועד להגשת העתירה המנהלית.