בג"צ 2111/11
פסק-דין עליון
תקציר
העתירה, המבקשת לערער על מדיניות הפניית הורים המעורבים בסכסוכי הסדרי ראייה למרכזי קשר, נעדרת תשתית עובדתית ודינה להידחות על הסף. העותר נמנע מלהסביר את הקשר בין הסעדים המבוקשים לבין עניינו שלו, אלא מציג טענות כלליות ומקיפות חסרות פירוט. בית המשפט נמנע בדרך כלל ממתן סעד מקיף שכזה, במיוחד כאשר מדובר במספר לא ידוע של מקרים שפרטיהם אינם ברורים. זאת, משום שקשה להבטיח את נוכחותם של כל המשיבים המתאימים במקרים כאלה, ויש לבחון כל מקרה לגופו על פי נסיבותיו. זאת ועוד, תשובת המשיב מדגישה את קיומן של ועדות משמעת לפקידי סעד ועדכונים לתקנות הרלוונטיות, דבר המערער את טענות העתירה. יש לדחות גם חלק מהסעדים המבוקשים, כגון קביעת קריטריונים למסוכנות הורית או קביעת טובת הילד, לגופם, שכן הם מחייבים בחינה פרטנית של מקרים ספציפיים. בפני העותרים עומדים גם אפיקים חלופיים של סעד משפטי, כגון התדיינות בבתי המשפט לענייני משפחה, המצדיקים אף הם את דחיית העתירה. לבסוף, בקשות ההצטרפות לעותרים נוספים סובלות מאותם פגמים ויש לדחותן אף הן. העתירה, אפוא, נעדרת שחר ודינה להידחות על הסף, מבלי להיכנס לשאלות המשפטיות שהיא מעלה.
חקיקה מקושרת
בג"צ 2111/11 אדם זר נ' משרד הרווחה, עליון (18.9.2011)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.