עת"מ 32709-02-18

תקציר

בית המשפט לעניינים מנהליים אינו גובר בדרך כלל על החלטות של גופים מקצועיים כגון ועדת העררים, והוא עושה זאת רק במקרים חריגים שבהם ההחלטה חורגת מעקרונות המשפט המנהלי. עניינו של המקרה הנוכחי בסכסוך ממושך בין עותר לבין מועצה מקומית, הנוגע לחלקת קרקע בבעלות המועצה אשר שימשה את העותר כמזבלה. העותר ביקש להמשיך להשתמש בקרקע אך המועצה התכוונה לתבוע אותה בחזרה לצרכי ציבור. בקשתו של העותר להיתר בנייה נדחתה על ידי הוועדה המקומית, וגם ועדת הערר דחתה את הערר שלאחר מכן. לאחר מכן פנה העותר לבית המשפט, אך גם העתירה נדחתה. בית המשפט מצא כי החלטת ועדת הערר הייתה סבירה ומבוססת, וכי הוועדה בחנה את המקרה לעומק. יתר על כן, היה ברור כי לעותרת אין זכויות קנייניות במקרקעין, ועל כן הערעור נדחה בצדק. העותר חויב לשלם לכל אחד מהמשיבים 25,000 ש"ח הוצאות משפט.