תפ"ח 1074/04

תקציר

הכרעת הדין נוגעת לנאשם ברצח המנוח, פארס שייח אחמד, לאחר עימות במסיבה. בכתב האישום נטען כי הנאשם דקר את אחמד ללא התגרות באמצעות סכין מתקפלת באורך 10.5 ס"מ, מה שהוביל למותו. הנאשם מודה שאינו אשם, טוען שפעל מתוך הגנה עצמית ומכחיש כל כוונה להרוג את אחמד. כמו כן, הוא טוען כי היה שיכור באותה עת ומכחיש את אופן הדקירה המתואר בכתב האישום. כמה עדי ראייה מבני משפחתו של אחמד מעידים, אך עדויותיהם מגמתיות וסותרות וגורמות לשופט לפקפק באמינותן. השופט מקבל את גרסת ההגנה לאירועים, וקובע כי עדויות קרוביו של אחמד מוטות בשל קרבתם למנוח. על פי גרסת ההגנה, הנאשם ספג עלבונות קשים מחוסאם תאופיק קאסום ואחמד, שאף הניף בפניו שטר של 50 שקל, מה שגרם לנאשם להגיב בקללות. אחמד, שהחזיק מקל גדול, איים לשבור את ראשו של הנאשם, מה שגרם לו לשלוף סכין להגנה עצמית. לאחר מכן התקרב אחמד אל הנאשם, וכתוצאה מכך בוצעה הדקירה הקטלנית. השופט בוחן את טענות הנאשם להגנה עצמית ושכרות, וקובע כי הנאשם אמנם היה שיכור, אך עדיין היה מסוגל להעריך את המצב. עם זאת, השופט דוחה את טענת ההגנה העצמית, וסבור כי הנאשם יזם את הדקירה. השופט גם דוחה את טענת הנאשם כי אחמד הכניס עצמו לסכין בה החזיק הנאשם. במקום זאת, הראיות מצביעות על כך שהנאשם דקר את אחמד באופן פעיל בתנועה מלמטה למעלה, ולכן אין זה סביר לראות בכך מעשה הגנתי. בנוסף, השופט מציין כי הנאשם, מומחה קראטה, יכול היה לנטרל את האיום הנשקף מאחמד מבלי להשתמש בכוח קטלני. מובאים תקדימים בדבר הגנה עצמית בלתי סבירה, המצביעים על כך שפעולתו של הנאשם מאבדת את אופייה ההגנתי והופכת לעונשית, מה שהופך אותה לבלתי מוצדקת. השופט הגיע למסקנה כי הנאשם לא התכוון להרוג את אחמד וזיכה אותו מאשמת רצח. במקום זאת, הנאשם נמצא אשם בהריגה לפי סעיף 298 לחוק העונשין. קביעה זו נתמכת על ידי השופט עודד גרשון והשופט צ' סעב.