רע"א 6412/18

תקציר

פסק הדין של בית המשפט דוחה את בקשת רשות הערעור על פסק בוררות, תוך הדגשת העיקרון לפיו בקשות כאלה נדחות בדרך כלל, אלא אם הן כרוכות בשאלה משפטית או ציבורית משמעותית או בעיוות דין חמור. בית המשפט הגיע למסקנה כי הטענות שהוצגו היו ספציפיות למחלוקת הצדדים ואינן מצדיקות התערבות. היא ציטטה מקרים קודמים כדי להדגיש את חוסר רצונה לעסוק בקביעות עובדתיות של ערכאות נמוכות יותר. פסק הדין דן בקריטריונים לפסילת בורר, וציין כי בקשות כאלה כמעט ולא נענות אלא אם הן מבוססות על נימוקים רציניים ואובייקטיביים ולא על אי שביעות רצון סובייקטיבית. בבחינת המחלוקות שבהן היו מעורבים הרבנים הייזלר וצימבליסט, לא מצא בית המשפט סיבה ממשית לבטל את החלטת בית המשפט המחוזי, בהתחשב בכך שהקביעות התבססו על ראיות ועדויות מהימנות. היא הצביעה על התנהגות בלתי הולמת משני הצדדים, כולל הערות גנאי מצד יועצים משפטיים שתרמו לאווירה שנויה במחלוקת. התנהגות זו לא היוותה סיבה מספקת לפסול את הבוררים, שכן בית המשפט ציין כי בוררות היא שנויה במחלוקת מטבעה ובוררים אינם צפויים להפגין מזג זהה לזה של שופטים. עוד צוין בהחלטה כי המבקשים ביקשו בעקשנות לפסול את הבוררים, דבר המצביע על דפוס ולא על חשש ממשי למשוא פנים. בית המשפט סירב לאפשר תגובות נוספות מהצדדים, הדגיש את הצורך בסיום ההליכים וקבע כי על כל צד לשאת בהוצאותיו בשל תרומתם ההדדית לאווירת המחלוקת.