ה"פ 2473-02-14

תקציר

המבקש הגיש תביעה לסעד הצהרתי, בבקשה להירשם כבעל מניות וכדירקטור בחברה המשיבה. המבקש טען כי הוא זכאי לזכויות אלה מכוח הסכם עם החברה משנת 2008, שקבע כי אם יצליח לגייס משקיעים לחברה, יקבל דמי תיווך ו-500 מניות רגילות. בעוד שהמבקש סייע לגייס משקיע יחיד בשווי 10,000 דולר, החברה שילמה רק את דמי התיווך ולא רשמה אותו כבעל מניות. המבקש תבע סעד הצהרתי, אך בית המשפט קבע כי מאחר שאינו רשום, הוא אינו זכאי לסעד המבוקש. הטענה הנוכחית התקבלה. בית המשפט מצא כי כוונת הצדדים, כפי שעולה מהמבוא להסכם, הייתה שהמבקש יסייע בגיוס הון משמעותי עבור החברה, בשווי של 100,000 דולר, בתמורה למניות המובטחות. מאחר שהמבקש לא עשה כן, החברה לא הייתה חייבת לרשום אותו כבעל מניות. זאת ועוד, דיווח החברה לרשם החברות בדבר העברת המניות למבקש נמצא כהצהרה בלתי מחייבת, ולא זיכה אותו בסעד המבוקש, מה גם שלא נתמך בהסכם. גם טענת המבקש כי דו"ח החברה היווה מצג שווא נדחתה, שכן היא לא נטענה בכתבי הטענות והמבקש לא תבע פיצוי בגין מצג שווא. לבסוף, הורה בית המשפט כי כל צד יישא בהוצאותיו, בהתחשב בדיווח המטעה של החברה לרשם החברות.