LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ב"ש 227/82

החלטה עליון

📋
מספר הליך227/82
📂
סוג הליךב"ש
📅
תאריך19 במרץ 1982
🏛️
בית משפטעליון
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםמדינת ישראל נ' אלי בן שמעון גרמה
👨‍⚖️
שופטיםמ' שמגר

תקציר

הניתוח המשפטי של מקרה זה מדגיש מספר עקרונות וחידושים ראויים לציון בחוק סדר הדין הפלילי הישראלי, במיוחד בכל הנוגע לפיקוח והסדרה של תקופות מעצר לנאשמים. התיק סובב סביב הפרשנות ויחסי הגומלין של הוראות שונות בחוק סדר הדין הפלילי, התשכ"ה-1965, ובמיוחד סעיפים 31, 46-48 ו-49, כמו גם מסגרת הפיקוח הכוללת שנקבעה בסעיף ג' לפרק ג'. עקרונות משפטיים וחידושים: 1. **פיקוח על תקופות מעצר (סימן ג', פרק ג')**: - בית המשפט מדגיש כי סעיף ג' יוצר מנגנון פיקוח של בית המשפט העליון על משך תקופות המעצר. עיקרון חדשני זה מבודד את החלטות המעצר הפרטניות ממניעים סובייקטיביים של הרשות המנפיקה, תוך התמקדות אך ורק במשך המעצר עצמו. בית המשפט מבהיר כי מהות הפיקוח אינה עוסקת בטעמים הספציפיים העומדים מאחורי צו המעצר אלא בהבטחה שהתקופה לא תחרוג מהגבולות הקבועים בחוק. - זה קובע עיקרון של פיקוח שיפוטי שמטרתו למנוע הפרזות בשלילת חירות אישית, בהתאם לסטנדרטים המודרניים של זכויות האדם. 2. **תחולת סעיפים 46-48 על מעצר לפי סעיף 31**: - בית המשפט מאשר כי סעיף 48, המסדיר את משך המעצר המקסימלי (שנה), חל גם על מעצר הנובע מאישומים לפי סעיף 31, המטיל מגבלות המבוססות על חומרת העבירה לכאורה (למשל, עבירות מוות). - שילוב זה מסמל חידוש משפטי בכך שהוא מרחיב את הפיקוח על תקופות המעצר למקרים הכוללים אישומים חמורים, ללא קשר למגבלות הסטטוטוריות המוטלות בשלב המעצר או קדם המשפט, ובכך מבטיח תקרת זמן אחידה. 3. **הבחנה בין עילות מעצר לבין מנגנון פיקוח על אורך הזמן**: - בית המשפט מבחין בין העילות המצדיקות מעצר לבין הפיקוח הפרוצדורלי על אורכו. בעוד שסעיף 31 עוסק בעילות המהותיות (חומרה וסכנה), סעיפים 48-46, הנתמכים בסעיף ג', מסדירים את ההיבט הזמני - הפרדה זו מבהירה כי גם כאשר המעצר מוצדק מטעמים מהותיים, משך המעצר נותר נתון לפיקוח שיפוטי, המחזק את האיזון בין חירות הפרט לצרכי החקירה. 4. **חידוש משפטי – פיקוח על משך המעצר ללא תלות במניעים**: - קביעת בית המשפט כי הפיקוח על פי סעיף ג' אינו תלוי במניע מאחורי צו המעצר היא חידוש משפטי משמעותי. הוא מדגיש כי מנגנון ההגנה נועד למנוע מעצר ללא הגבלת זמן אך ורק על סמך עיכובים פרוצדורליים או החלטות מנהליות, ולא על סמך הצדקה מהותית. - גישה כזו מחזקת את ההגנות המשפטיות לנאשמים ומיישרת קו עם החוק הישראלי עם אמות מידה דמוקרטיות המכירות בחשיבות הפיקוח השיפוטי בהליך הפלילי. 5. **פרשנות סעיף 49 (הארכת מעצר)**: - בית המשפט מאשר את הארכת המעצר, תוך הדגשה כי התקדמות ההליכים המשפטיים וההתקרבות לסיום המשפט מצדיקים את המשך המעצר במסגרת החוק. - בקשה זו משקפת איזון מושכל בין יעילות פרוצדורלית לבין זכויות חוקתיות, המפורשות דרך עדשת הוראות הפיקוח שנקבעו בסעיף ג'. לסיכום, מקרה זה מדגיש את המעבר השיפוטי לכיוון פיקוח קפדני על תקופות מעצר, במיוחד באישומים פליליים חמורים, המבוסס על עקרונות משפטיים הנותנים עדיפות לחירות האישית תוך הכרה בצרכים המעשיים של חקירות פליליות. שילובם של הוראות פיקוח במשפט הפלילי המהותי (כגון החלת סעיפים 48-46 על מעצרים לפי סעיף 31) מדגים חדשנות משפטית שנועדה להגן על זכויות הפרט מבלי לפגוע ביעילות השיפוטית.

חקיקה מקושרת

חוק סדר הדין הפלילי

ב"ש 227/82 מדינת ישראל נ' אלי בן שמעון גרמה, עליון (19.3.1982)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית