LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ע"פ 1333/18

פסק-דין עליון

📋
מספר הליך1333/18
📂
סוג הליךע"פ
📅
תאריך10 באוקטובר 2018
🏛️
בית משפטעליון
⚖️
סוג החלטהפסק-דין
👥
צדדיםמדינת ישראל נ' מואנס גוהר
👨‍⚖️
שופטיםנ' הנדל, י' אלרון, נ' סולברג

תקציר

ניתוח משפטי: עקרונות הליבה המשפטיים המודגשים במקרה זה נוגעים להתערבות ערכאת הערעור בגזר הדין ולשיקולים המצדיקים התערבות כזו, כמו גם לאיזון בין הרתעה לשיקום בהחלטות גזר הדין. 1. **עקרון מגבלות הערעור על שינוי גזר דין**: - ערכאת הערעור מכירה בכך שהתערבות בגזר הדין של בית המשפט הפרוצדורלי היא חריגה, השמורה למקרים בהם קיימת *חריגה ניכרת מהענישה המקובלת* במקרים דומים (מצטט את ע"א 3091/08 טרייגר נ' מדינת ישראל). זה ממחיש את העיקרון המשפטי של *ריסון שיפוטי*, לפיו בתי משפט לערעורים בדרך כלל מאשרים החלטות של ערכאות נמוכות יותר אלא אם כן סטייה מהותית מצדיקה תיקון, תוך שימת דגש על כיבוד שיקול הדעת של בית המשפט קמא. 2. **הצדקה משפטית להתערבות בגזר הדין**: - ההתערבות מוצדקת במקרים של *חומרה קיצונית*, כגון תכנון מפורט, רכישת נשק וקנוניה המשקפת את העיקרון ש*הענישה חייבת לשקף את חומרת העבירה* ולשרת אינטרסים חברתיים של הרתעה וצדק. בית המשפט מדגיש כי כאשר נסיבות העבירה **עולות בקנה אחד עם הפרות חמורות של ערכים חברתיים**, ייתכן שתהיה הצדקה לחריגה מסף העונש הסטנדרטי (כפי שניתן לראות בהתייחסות למקרים כמו עבירה פלילית נ' מדינת ישראל וחסן). 3. **התחשבות בנסיבות שמעבר לעבירה**: - בית המשפט בוחן באופן ביקורתי גורמים מקלים כגון מאמצי שיקום, נעורים והערכות מקצועיות, בהתאם ל*עקרון הצדק האינדיבידואלי*. בית המשפט המחוזי הדגיש בתחילה את הגורמים הללו כדי להצדיק עונש מופחת בהנחה של שיקום פוטנציאלי. 4. **שיקום מול הרתעה**: - בית המשפט לערעורים מכיר בשיקום כגורם מקל חשוב, אך מדגיש כי שיקולים אלה **לא צריכים לגבור על הצורך בהרתעה** במקרים של אלימות חוזרת ונשנית, במיוחד כאשר ניסיונות שיקום קודמים לא הניבו שינוי חיובי מתמשך. ההכרה בכך ששיקום יכול להתרחש **בתוך מערכת הכלא** מחזקת את העיקרון ש*גזר דין מרתיע תואם את מאמצי השיקום המתמשכים*. 5. **חדשנות משפטית - חיזוק ההרתעה בפשע אלים**: - ההחלטה מאשרת באופן חדשני *מאסר מצטבר (סה"כ 16 חודשים)*, כאשר העונש פועל ברצף, מה שמדגיש את חיזוק ההרתעה במקרים של אלימות חוזרת. גישה זו מדגישה *סף מובהר* בגזר הדין שבו *שיקולים שיקומיים אינם גוברים על חומרתם של מעשי אלימות חוזרים ונשנים*, במיוחד כאשר אזהרות מוקדמות ועונשי מאסר על תנאי נכשלו. 6. **החלת תנאים מהרשעות קודמות**: - ההחלטה שומרת על העיקרון המשפטי לפיו ניתן להפעיל תנאים קודמים הקשורים להרשעות קודמות או לעונשי מאסר על תנאי ולשמש כגורם מחמיר, תוך שימת דגש על *אכיפה עקבית של תנאי העונש כדי לשמור על הסדר החברתי*. 7. **היבטים פרוצדורליים של יישום**: - ההנחיות המפורטות בדבר מעצרו של המשיב ותיאום עם שירות בתי הסוהר משקפות שקידה פרוצדורלית, המבטיחה ביצוע חוקי של פסק דינו. לסיכום, המקרה מאשר מחדש את עליונות *ההרתעה* במקרים של אלימות חמורה, במיוחד כאשר מאמצי השיקום הקודמים לא צלחו. היא ממחישה עמדה משפטית לפיה **שיקולים שיקומיים לא צריכים להפחית מחומרת הענישה על עבירות חמורות**, ונכונותה של ערכאת הערעור *לתקן את ההקלה המופרזת של בית המשפט הנמוך* קובעת סטנדרט ראוי לציון במשפט הפלילי.

חקיקה מקושרת

חוק העונשין

ע"פ 1333/18 מדינת ישראל נ' מואנס גוהר, עליון (10.10.2018)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית