ע"ע 23647-03-17

תקציר

פסק הדין מתאר דחייה חלקית של ערעור של עובד בתביעות פיצויים שונות נגד מעסיקו לשעבר. העובד ערער על מספר תשלומים המגיעים לו, לרבות שכר שלא שולם עבור ימי חופשה מנוצלים ולא מנוצלים, דמי חגים, פיצויים בגין משמרת שבוטלה, סוגיות מס הקשורות לתביעה קודמת, פיצויי פיטורים וניכוי פיצויי פיטורים. השופטים הסכימו עם המעסיק על נקודות מסוימות ועם העובד על נקודות אחרות. טענות המעסיק התקבלו בנוגע לחופשות, דמי חגים, ביטול משמרת ואי התייצבות העובד לדיון, מה שהוביל לדחיית רכיבי ערעור אלה. השופטים קבעו כי העובד זכאי לתשלומים נוספים בגין פדיון ימי חופשה שלא נוצלו, פיצויי פיטורים ורכיבי פנסיה, והמעסיק חויב לבצע תשלומים אלה בתוך 30 יום. עוד קבע בית הדין כי תביעת העובד לפיצויים בגין פיטורים לכאורה שלא כדין אינה תקפה, שכן היא לא הוכחה ואינה בסמכותו של בית הדין. בנוסף, השופטים מתחו ביקורת על הכפלת הסכום הנטען על ידי העובד בערעור וקבעו כי די בניסיונות המעסיק לשלוח כתבי טענות לעובד. בעקבות זאת חויב העובד לשאת בהוצאות המשפט של המעביד, שהסתכמו ב-10,000 ₪, בנוסף לתשלומים שכבר היו חייבים לו. סכום זה היה אמור להיות משולם בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. השופטים סיכמו את דבריהם בכך שהערעור התקבל בחלקו, וההחלטה התקבלה בהיעדר שני הצדדים, שיקבלו גרסה כתובה של פסק הדין.